תקציר יחידת-הוראה

  • צמצום הרחבה

    מבוא

    תצוגה מצומצמת תצוגה מורחבת
  • צמצום הרחבה

    0 | אופי הקורס והתנהלות הלמידה בו



    • חונכת

      ברכה למשתתפי הקורס

      חונכת

      חונכים ומלווים יקרים, 

      אני מברכת אתכם על מינוייכם לתפקיד המורה החונך והמלווה.
      בחרתם להשתתף בעיצוב דור המורים הבא בחברה בישראל – תפקיד בעל שליחות וערך לאומי.
      בזכות תהליך החונכות והליווי שאתם תעניקו למורים המתחילים, תשפיעו על שנות הוראה רבות ועל מאות תלמידים.
      תפקיד החניכה והליווי הוא תפקיד ייחודי במערכת החינוך בישראל, ולכן מחייב הכשרה מקצועית. מחקרים מלמדים כי חונכים
      מהווים את העוגן המשמעותי ביותר למורה בתחילת דרכו. בזכות חונכים שהוכשרו לתפקיד נשארים יותר מורים מתחילים
      במערכת החינוך וניכר שהם מקצועיים יותר בהשוואה למורים שלא עברו חניכה סדורה.
      אנו באגף התמחות וכניסה להוראה מאמינים כי כל מורה בתחילת דרכו זקוק לחונך ולמלווה שיאמין בו ואנו בטוחים שבזכות
      אמונתכם תשנו את פני החינוך והחברה בישראל.
      מאחלת לכם קורס משמעותי ומעצים ותהליך חונכות מלמד, מהנה ומעורר השראה.
      ברוכים הבאים לקהילת המורים החונכים והמלווים בישראל, 

      בתודה ובהערכה,
      ד"ר גלי נהרי



      תודה מיוחדת לשותפות בכתיבת הקורס והתוכן

      ד"ר גלי נהרי ממונה אגף ההתמחות אחראית תכנית ארצית למרכזי סימולציה מינהל (עובדי הוראה) משרד החינוך
      גב' שרית כהן       מנהלת תחום למידה דיגיטלית, מינהל עובדי הוראה אגף הכשרה.
      ד"ר אריאלה לונברג       מנהלת הפרוייקט, יועצת אקדמית וטכנו-פדגוגית, עורכת תוכן של אתר מרכז קורס חונכים
      מקוון, משרד החינוך.
      גב' עירית שריג       אחראית תחום חונכות, אגף התמחות, מינהל עובדי הוראה. כותבת תוכן אתר מרכז קורס חונכים
      מקוון, משרד החינוך.
      גב' עידית אבידן       מרצה במכללה האקדמית גורדון, מנחת קורסי חונכים מקוונים, יועצת חינוכית, כותבת תוכן אתר
      מרכז קורס חונכים מקוון.
      גב' רבקה גרין רכזת קורסי חונכים במכללה ירושלים, מנחה סדנאות וקורסי חונכים, מעדכנת תוכן אתר
      מרכז קורס חונכים מקוון.


      מבנה הקורס

      בבניית הקורס שילבנו בין תיאוריה למעשה במטרה ליצור למידה משמעותית ויישומית של תפקיד החונך.                                               במהלך הקורס תנועו בין שלוש נקודות מבט שונות:

      1. מבטו של המורה המתמחה/המתחיל אותו אתם חונכים/מלווים

      2. מבטכם שלכם בתפקידכן כחונכים/מלווים

      3. מבטכם על חווית ההתחלה שלכם - המורה המתחיל שהייתי (החונך/מלווה בתחילת דרכו)

       הקורס בנוי מיחידות לימוד הנלמדות באופן מקוון בזמן הנוח לכם (א-סינכרוניות), ומיחידות לימוד הנלמדות במפגשי פנים אל פנים במכללה/באוניברסיטה. סך הלמידה בקורס הוא 30 ש"ש.

      • הלמידה בקורס רציפה ויחידות הלימוד ייפתחו בהדרגה, זו אחר זו, במועדים קבועים. 
      • המשימות הן חובה. יש למלאן ולקבל ציון "בוצע" בכל אחת בנפרד. 
      • באפשרותכם לבצע מעקב למידה אחר המשימות שביצעתם. בסרגל הכלים הימני,
        מתחת לכל יחידה, מוצג סרגל התקדמות במשימות וחיווי לגבי השלמתן.
        לדוגמה: התקדמות: 0 / 2.


      מבנה יחידת לימוד

      כל יחידה בנויה משלושה חלקים עיקריים: 

      1. למידה של נושא מרכזי מעולם המורים המתחילים ו/או מעולם החונכים. 
      2. יישום הנלמד במפגש עם המורה המתמחה/המתחיל. 
      3. ביצוע משימות אישיות ושיתופיות.

      במהלך הלמידה בקורס תעשו שימוש בכלי Moodle שיקדמו למידה אישית וגם שיתופית :

      בלוג אישי –       מיועד לרפלקציה על אודות חוויותיכם כחונכים. כפי ששמו מעיד עליו, הבלוג הוא אישי ורק אתם ומנחה הקורס יכולים לצפות ולקרוא בו. בכל משימה עליכם להוסיף פרסום חדש בבלוג. במהלך הקורס ייבנה לכם תלקיט של פרסומים בבלוג. 

      בלוג שיתופי ופורום – מיועדים לדיון ולשיתוף משתתפי הקורס במחשבות, בתובנות ובתהיות. כל משתתפי הקורס יכולים לצפות, לקרוא ולקחת חלק. בכל משימה עליכם להוסיף פרסום חדש בבלוג. כדי להגיב לחברים בקבוצה עליכם לעמוד על הפרסום שלהם ולהוסיף תגובה. 


      מאחלות לכם/ן למידה משמעותית ומעשירה במהלך הקורס  

      והנאה מתפקידכם/ן כחונכים/מלווים

  • צמצום הרחבה

    1 | היכרות עם שנת החונכות ותיק חונך

    • חונכת

      היכרות עם שנת החונכות 

      מבוא 

      אנחנו שמחים ומתרגשים לפתוח את היחידה הראשונה של הקורס.
      ביחידה זו נכיר זה את זה, את מבנה שנת החונכות ואת עבודת החונך ונצא לשטח לקיים מפגש חונכות
      על בסיס הנלמד.

      מה נלמד?

      • שלושת הכובעים של המורה החונך 
      • משימה ראשונה: היכרות בין אישית 
      • מבט על שנת החונכות 
      • יוצאים לשטח 
      • משימה שנייה: רפלקציה על מפגש החונכות 
      • מתווה למפגש חונכות – היכרות ותיאום ציפיות – חונך ומורה מתחיל 
      • מתווה למבנה של מפגש חניכה 

       

      שלושת הכובעים של המורה החונך 
      צפו בסרטון והכירו את הדמויות שילוו אותנו במהלך הקורס:
      המורה המתחילה, החונכת, המורה החונכת בתחילת דרכה.

    •  היכרות בין אישית - יחידה 1, משימה ראשונה

      1. הציגו את עצמכם בבלוג השיתופי (בלוג אותו כל משתתפי הקורס יכולים לראות):
           שם, מקום עבודה, מקצוע ההוראה, שכבת הגיל ועוד.                                                           
      2. בחרו והעלו ייצוג (תמונה/ שיר/ ציטוט) שמתארים לפי תפיסתכם "מיהו החונך הטוב"
          וציינו מדוע בחרתם בייצוג זה.
      3. קראו את הפוסטים של עמיתיכם לקורס והגיבו הגיבו לשני עמיתים והתייחסו לייצוג שהועלה על ידם.

       

      לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג שמתחת לתיבה זו 👇



    • חונכת

      מבט על שנת החונכות

      מטרת שנת החונכות הינה להוות עבור המורה המתחיל מקור לתמיכה מקצועית ורגשית,
      לסייע לו בהתאקלמות מיטבית בבית הספר ולהעניק לו תהליכי משוב והערכה על עבודתו. 
      התבוננו בציר הזמן שילווה אותנו במהלך שנת החניכה.
      ציר זמן זה מהווה תכנון של שנת חניכה הכוללת מפגש שבועי עם המורים המתחילים,
      תהליכי צפייה בשיעוריהם ומשוב לאחריהם (שניים בכל מחצית) ושני תהליכי הערכה ומשוב:
      באמצע השנה (משוב אמצע שנתי) ובסיומה (הערכה מסכמת).

      ציר זמן זה המעניק "מבט על", על שנת החונכות מקביל לתהליך שנתי שחווה המתמחה בשנת התמחותו.
      באתר הסטאז'קל תמצאו תיאור - הרצף השנתי של המתמחה בשנת התמחותו.
      מומלץ וחשוב לוודא שהמתמחה מכיר אתר זה ויעבוד /תעבדו עימו לאורך השנה. 

      תשתית עבודת החניכה היא מפגש חונכות שבועי. מפגש החונכות מהווה מקום משמעותי למורים המתחילים –
      לשיתוף בחוויית כניסתם להוראה והתאקלמותם בבית הספר.
      שימו לב למיקום המפגש. על המקום לתת תחושת פרטיות וביטחון ולאפשר שיחה פתוחה ומשמעותית. 

      תהליך חניכה מיטבי מאפשר לחונכים ולמורים המתחילים לבנות תוכנית למידה והתפתחות אישית.
      באתר "הבית של החונכים" תמצאו תכנון שנתי מומלץ למורה החונך וארגז כלים לעבודת החונכות לאורך השנה
      כולה. מומלץ להיעזר באתר זה וללמוד ממנו. 

      יעדוּ כחמש דקות בסיום כל פגישת חונכות לשיח המסכם את הפגישה עם המתמחה ולהתבונננות רפלקטיבית
      על חוזקותיו, על אתגריו. והגדרת נושאים להמשך עבודה (ראו פירוט במסמך מתווה – מבנה מפגש חונכות). 

      לשם כך תבנו עם המתמחה, לאורך השנה תיק חונכות שיתעד את תהליך הלמידה וההתפתחות המקצועית של
      המורה המתמחה/מתחיל ויכלול - תיעוד מפגשי חונכות, צפיות בשיעורים ומשובים. מצ"ב כל המסמכים לתיק החונך. 
      מוזמנים להורידם ולבנות לכם תיק חונך לשעת החונכות. 
      כל החומרים לתיק החונך ועוד... מצויים עבורכם גם באתר הבית של החונכים. 

       

    • לשימושכם:


    • תהליך החניכה

      תהליך החניכה, התומך בהתפתחותו המקצועית והאישית של המורה המתחיל,
      עובד בהתאם לשלושה שלבים הבאים לידי ביטוי במעגל החניכה.

      שלבים אלה מהווים עוגן בעבודת החונכים והמורים המלווים והם מאפשרים להתמקד בשלבים הבאים:

      1. תכנון/הכנה - טרום ההוראה - הפעולות שלפני תהליך ההוראה והחינוך בכיתה

      2. הוראה /יישום - במהלך ההוראה - היישום בשטח תוך כדי תהליך ההוראה בכיתה

      3. בחינה/ רפלקציה - לאחר ההוראה - התבוננות רפלקטיבית על ההכנה והיישום ולמידה לקראת השיעור הבא.

      המודל עובד על פי מצגת שפורסמה במרכז למורים חדשים - New Teacher Center

    • יוצאים לשטח

      הגיע הזמן ליישם את שלמדנו ביחידה זו. בחרו אם לקיים עם המורה המתחיל מפגש היכרות/תיאום ציפיות
      או מפגש חניכה על פי המתווים שהוצגו ביחידה.
      חשוב לתעד בשיתוף עם המורה המתחיל  את המפגש כפי שהוצג לעיל. 

      צידה לדרך: הדפיסו וקחו עמכם לשטח 

      במפגש הראשון ניתן להיעזר בהמלצה למפגש היכרות ותיאום ציפיות. 

      במפגשים הבאים ניתן להעזר  בטופס מבנה מפגש חונכות.

    •  רפלקציה על מפגש החונכות - יחידה 1, משימה שנייה                                                                                                             

      כתבו בבלוג האישי (בלוג אותו רק אתם ומנחה הקורס יכולים לראות):

      • איזה מהמתווים בחרתם ליישם במפגש עם המתמחה? כיצד התנהלתם/ איך הרגשתם כשעבדתם עם מתווה המפגש ותיעודו - האם היה נכון ומתאים לכם? במה כן ובמה פחות ?האם הביצוע בשטח תאם את הציפיות?
      •  מהו השלב שהיה משמעותי ביותר במפגש החונכות? ומדוע?
      • מה למדתם על עצמכם כחונכים ממפגש זה?

      לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג שמתחת לתיבה זו 👇

    • אז מה היה לנו?

                                     "סוף מעשה במחשבה תחילה" רבי שלמה אלקבץ

       

      פתחנו את היחידה בהכרות עם העמיתים והמשכנו בהכרות עם שנת החונכות.
      למדנו על מרכיבי שנת החונכות וארגון עבודתנו כחונכים לאורך השנה - ציר זמן וחלוקתו לשלוש תקופות:
      1. מתאקלמים, 2. שגרה ברוכה 3. לקראת הבאות
       
      הכרנו את מעגל החונכות המהווה עוגן לתהליך החניכה כולו וכולל שלושה שלבים :                                                                                 1. הכנה טרום הכניסה לשיעור  2. יישום הוראת השיעור  3. לאחר השיעור התבוננות ולמידה

      נחשפנו לתהליך חונכות מקצועי ושיטתי שיש בו תכנון וחשיבה מקדימה כמו גם הסתכלות לאחור והסקת מסקנות.
      למדנו לשכלל ולמסד תהליך זה בעזרת מתווים מגוונים ותיעוד עקבי ורציף לאורך שנת החונכות.
      התנסינו במפגש חונכות והתבוננו עליו ועל עצמנו באמצעות כתיבה רפלקטיבית.
  • צמצום הרחבה

    2 | ממורה לחונך - שיח מברר ושאילת שאלות

    • חונכת

      ממורה לחונך - שיח מברר ושאילת שאלות 

      מבוא 

      "אינך יכול ללמד אדם דבר, אתה יכול לעזור לו למצוא את הדבר בתוך עצמו." (גלילאו גליליי)

      ביחידה זו ננוע על הציר שבין מורה לחונך, נדון בהתפתחות של תפיסת תפקיד החונך ותשתית עבודתו בתהליך החונכות -
      שיח מברר ושאילת שאלות.

      מפגשי חונכות משמעותיים התומכים בהתפתחות מקצועית ואישית של המתמחה הם מפגשי חונכות המבוססים

      על הקשבה למתמחה ושאילת שאלות מבררות. שאלות אלה מסייעות למתמחה להתבונן על עבודתו והתנהלותו
      ולפתח את זהותו המקצועית, להעלות את תחושת המסוגלות שלו ולהביא לעצמאותו והעצמתו.

      מה נלמד?

      • משימה ראשונה: מיהו חונך?
      • תפיסת תפקיד החונך
      • שיח מברר ושאילת שאלות
      • יציאה לשטח
      • משימה שנייה: רפלקציה על מפגש חונכות  

    • מיהו חונך? - יחידה 2, משימה ראשונה

      נפתח בהתבוננות בקטע מהסרט "במבי": במבי פוגש לראשונה בחייו שלג.
      התבוננו בסרטון וחשבו: האם טאמפר הוא חונך לבמבי? מה בהתנהגותו מבטא חניכה, מה יש לו ומה חסר לו?

      השוו בפורום בין חניכה להוראה: כתבו לפי ראות עיניכם שלושה דברים דומים ושלושה דברים שונים.
       לאחר שכתבתם את עמדתכם יציג הפורום את העֲמָדות של אחרים. 
      התייחסו לכתיבתם של שני משתתפים אחרים והביעו דעתכם על הדברים שהועלו . 
      האם אתם מסכימים איתם או חולקים על דעתם? נמקו.

      לביצוע המשימה לחצו על רכיב הפורום שמתחת לתיבה זו 👇

    • מיהו חונך? (פורום שיתופי) - יחידה 2, משימה ראשונה
      סטודנטים נדרשים
      התחלת 1 דיונים
    • חונכת

      תפיסת תפקיד החונך

      במבי וטאמפר הובילו אותנו לדיון המשותף על תפקיד החניכה. תהליכי חניכה החלו עוד ביוון העתיקה.
      המושג מנטור (חונך) מופיע במיתולוגיה היוונית: כאשר אודיסאוס הפליג למלחמת טרויה, הוא השאיר את בנו
      טֵלֵמָכוֹס תחת השגחתו של חברו מנטור.
      מנטור תמך בטלמכוס לאורך תקופת התבגרותו, חיזק אותו ועודד.
      הוא הנחה את טלמכוס והתווה לו כיוון עם הפיכתו מנער לגבר. 

      תהליכי ליווי / אימון / מנטורינג וחניכה אישיים הם בעלי חשיבות רבה בהתפתחותם של אנשי מקצוע מתחילים
      וחסרי ניסיון. החונכים הם יועצים ומדריכים, בעלי ניסיון עשיר, מומחים בתחומם שהוכשרו מקצועית לתפקיד החונך.
      גם במערכת החינוך, החונכים הם דמויות משמעותיות מאד במהלך התפתחותם האישית והמקצועית של המורים
      המתחילים וקליטתם בבתי הספר ובמערכת החינוך.  

      במאמרם מתארים אמברוסטי ודקרסו (2010 ,Ambrosetti & Dekkersu) את מגוון תפקידי המורה החונך -  
      תמיכה, ייעוץ, הנחיה, משוב והערכה, שיתוף בידע, במקצועיות ובנסיון ועוד.
      במגוון תפקדי החונך מצופה מהחונך להיות למורה המתחיל -       עמית/חבר, מורה, מאמן, מגונן ודמות לחיקוי.
      כל אחד מתפקידים אלה כרוך במשימות שונות שנתמקד בהן במהלך הכשרה זו.
      תפקידים מגוונים אלה יתממשו בתהליך חניכה המבוסס על קשר משמעותי שמתקיימים בו העקרונות שלהלן:

      • אמון וכבוד הדדי
      • רצון ללמוד ולשתף בידע
      • פתיחות ותמיכה
      • משוב בונה




    • חונכת

      שיח מברר ושאלת שאלות

      בתהליך חניכה המבוסס על קשר משמעותי בין החונכים למורים המתחילים מתקיימים מפגשי חניכה.
      מפגשים אלה ממוקדים במורים המתחילים ומבוססים על מיומנויות של הקשבה, שיח מברר ושאילת שאלות.
      השאלות שמנחות את עבודת החניכה הן שאלות פתוחות, לא שיפוטיות, מעוררות חשיבה והתבוננות.
      החונכים יכולים לסייע למורים המתחילים להבהיר לעצמם את הערכים המנחים אותם, וכן לתמוך בגיבוש תפיסת
      עולמם החינוכית והמקצועית. במפגשי חונכות אלה ה"במה" היא של המורה המתחיל והוא מדבר מרבית המפגש
      והמורה החונך בתפקיד המנחה - שואל שאלות טובות ומקדם שיח למידה והתבוננות רפלקטיבית.
      (ניתן להפעיל את כלל ה - 20/80 - המורה המתחיל מדבר 80% מהזמן והמורה החונך 20% מהזמן,
      בסיום מפגש חונכות הינך יכול לברר עם עצמך כמה זמן ממפגש החונכות דיברת אתה וכמה המורה המתחיל).

    • יוצאים לשטח 

      הגיע הזמן ליישם את מה שלמדנו ביחידה זו. קראו את שני המקורות שלפניכם.
      המקורות דנים בשתי אסטרטגיות, בשיח מברר ובשאילת שאלות. היעזרו בהם במפגש החונכות הקרוב. 

      1. וידקטיקה – המציג את מהות השיח המברר - מצגת של פרופ' ירון להבי התמקדו בשקפים 7 - 15
      2. שאילת שאלות - מסמך מארגן: "ארבע שאלות לרפלקציה ולהתבוננות המנחות את עבודת החונך"

      רפלקציה על מפגש חניכה - יחידה 2, משימה שנייה                                                                                                                          

      כתבו בבלוג האישי על החוויה של שאילת השאלות או של השיח המברר. 

      1. באיזה כלי בחרתם – שיח מברר או שאילת שאלות? הסבירו את בחירתכם. 
      2. מה עמד במוקד המפגש? מה הייתה מטרתו?

      3. כיצד תרם הכלי שבחרתם להשגת המטרה? האם היה חסר משהו בכלי? אם כן, איך תוכלו לשכללו לפעם הבאה?

      לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג האישי (בלוג אותו רק אתם ומנחה הקורס יכולים לראות) שמתחת לתיבה 👇

       


    • אז מה היה לנו? 

      "אינך יכול ללמד אדם דבר; אתה יכול לעזור לו למצוא את הדבר בתוך עצמו." (גלילאו גליליי)

      משימתם הגדולה של המורים החונכים היא לאפשר למורים המתחילים להבין את עצמם ולעצב את זהותם המקצועית ובזאת להפוך להיות מורים מקצועיים ומשמעותיים - המורים שהם חולמים להיות . על החניכה להיות תהליך המאפשר למורים המתחילים "לגלות את עצמם" ולמצוא את קולם.

      ביחידה זו דנו בתפיסת תפקיד החונך - עסקנו במהות החניכה וההבדל בין הוראה לחונכות.
      התמקדנו בשיח מברר ובמיומנויות שאילת שאלות המהוות תשתית עיקרית לעבודתנו כחונכים. 

      ביחידות הבאות נמשיך לתרגל את מיומנות שאילת השאלות ותהליכי הקשבה פעילה.


      גלילאו גליליי
       Justus Sustermans
      [Public domain]
  • צמצום הרחבה

    3 | עולמם של המורים המתחילים - אתגרים מרכזיים ויחודיים

    • חונכת

      עולמם של המורים המתחילים - אתגרים מרכזיים ויחודיים


      מבוא 

      ביחידה זו נפתח בהיכרות עם עולמם של המורים המתחילים ו"נחזור בזמן" לחוויה האישית שכל אחד מאיתנו
      חווה       – הכניסה להוראה.
      נכיר את התיאוריה העוסקת בעולמם של המורים המתחילים ונתבונן, באופן רחב על האתגרים העומדים בפני
      המורים המתחילים הנכנסים, לראשונה בחייהם כמורים, לבתי הספר ולמערכת החינוך.

      מה נלמד?

      • משימה ראשונה: חזרה בזמן לחוויית הכניסה להוראה
      • משימה שנייה: אתגרים מרכזיים של המורים המתחילים
      • החוויה הייחודית של המורים המתחילים - מאפס למאה

    • חזרה בזמן לחוויית הכניסה להוראה - יחידה 3, משימה ראשונה

      היזכרו בשנת ההוראה הראשונה שלכם וחִשבו: כיצד הרגשתם ביומכם הראשון? היכן עבדתם?
      מי היו האנשים המשמעותיים עבורכם בבית הספר? מי היו התלמידים? 

      כתבו בבלוג האישי: איזה אירוע משמעותי חוויתם בשנת הוראתכם הראשונה?
      מה היה המאפיין העיקרי של אירוע זה? מדוע בחרתם דווקא בו?
      מה אתם חושבים על אירוע זה במבט לאחור? כיצד אתם מבינים את החוויה שלכם היום?
      ציינו בכותרת הבלוג את שם המשימה ואת שם היחידה.


      לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג האישי (בלוג אותו רק אתם ומנחה הקורס יכולים לראות)
      שמתחת לתיבה זו 👇

       

    • אתגרים מרכזיים של המורים המתחילים - יחידה 3, משימה שניה

      צפו בסרטון בו מורים "חוזרים בזמן" להיותם מתחילים. קראו שוב את שכתבתם בבלוג האישי וחלצו את האתגרים המרכזיים שהתמודדתם איתם כמורים מתחילים. 
      במשימה נקיים שיח אינטראקטיבי שבמהלכו כל משתתף יביע עמדה.


      הנחיות

      חלצו את האתגרים המרכזיים שהתמודדתם איתם כמורים מתחילים, כתבו ושתפו אותם עם עמיתיכם.
      לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג השיתופי (בלוג אותו כל משתתפי הקורס יכולים לראות) 
      שמתחת לתיבה זו 👇

       


    • החוויה הייחודית של המורים המתחילים והאתגרים הניצבים
      מולם 

      כפי שבוודאי נזכרתם, חוויות שנת ההוראה הראשונה מציפה אתגרים רבים.
      חשוב שנזכור כי החוויות שלנו הצרובות בנו כמורים מתחילים, אינן זהות בהכרח לחוויות המתמחים שלנו.
      לכן, אחת ממשימתנו בתהליך החונכות היא לזהות מה חוֹוִים המורים המתחילים ולהתאים להם את אופי החניכה
      והליווי הנכון להם במהלך כניסתם לעולם ההוראה והחינוך.
      כבר מתחילת שנת עבודתם הראשונה (יומם הראשון בבית הספר),  מקבלים המורים המתחילים את מלוא הסמכות
      והאחריות לתלמידיהם. מדובר בתהליך התמחות ייחודי בהשוואה להתמחות (סטאז') של בעלי מקצועות אחרים
      כגון רופאים, עורכי דין או רואי חשבון, החוֹוִים בהתמחותם תהליך הדרגתי של הסתגלות ולמידה.
      מתמחים במקצועות אלה מלֻווים באופן צמוד על ידי בעל מקצוע מנוסה,       ואט אט מתגבשת סמכותם ואחריותם – עד
      לקבלת רישיון במקצועם. לעומתם, המורים המתחילים נכנסים ביומם הראשון לכיתה ומלמדים בה כאילו היו מורים
      מנוסים, ובדרך כלל אין הבדל בציפיות המערכת מהמורים השונים – מנוסים ומתחילים כאחד.
      למורה המתחיל אין מאה ימי חסד בכניסתו לתפקיד ההוראה והחינוך אלא באחד לספטמבר עליו להכנס לכיתה
      וללמד. תהליך הכניסה להוראה איננו הדרגתי אלא המעבר הוא - מאפס למאה!

      לאור כניסה ייחודית זו להוראה זכתה שנת ההוראה הראשונה לדימויים מגוונים המבטאים את חוויות המורים
      המתמחים: "קפיצה לבריכה ריקה", "שנת הישרדות", "הלם הכיתה החיה" ועוד. 

      הספרות המחקרית על כניסה להוראה מציגה שלושה אתגרים מרכזיים שעימם מתמודדים מורים מתחילים:

    • הקליקו על האתגר להרחבה על אודותיו. 


    • אז מה היה לנו? 

      נזכרנו בחוויותינו כמורים מתחילים ובתהליכי הקליטה הבית ספרית שחווינו בכניסתנו לעולם החינוך וההוראה. 
      אל מול חוויותינו שלנו חשבנו על חוויותיהם של המורים המתחילים שאנו חונכים ומלווים ועל החשיבות להתאים
      את תהליך החונכות למורה המתמחה ולצרכיו.

      בילבי בת גרב אמרה: 
      "מעולם לא ניסיתי לעשות זאת בעבר, אז אני חושבת שללא ספק אצליח" /אסטריד לינדגרן

      על מנת שציטוטה של בילבי יתממש גם למורים המתמחים והמתחילים אותם אנו חונכים,
      עלינו להיות בעבורם ולתמוך באתגרים העומדים בפניהם: ארגוניים, רגשיים ומקצועיים בתחילת
      מסעם בשבילי ההוראה והחינוך.

      ביחידות הבאות נתמקד בכל אחד מאתגרים אלה.

       
  • צמצום הרחבה

    4 | עולמם של המורים המתחילים - אתגרים ארגוניים

    • חונכת

      עולמם של המורים המתחילים - אתגרים ארגוניים 


      מבוא 

      ביחידה זו, נתמקד באתגר הקליטה הארגונית בבית הספר. אתגרים ארגוניים ממוקדים בהתאקלמות המורה
      המתחיל בבית הספר - היכרות עם המבנה הפיסי, צוות בית הספר, התרבות הארגונית - הנורמות וקוד
      ההתנהגות הבית ספרי בחדר המורים, עם התלמידים ועם הוריהם.

      מה נלמד?

      • אתגרים ארגוניים
      • משימה ראשונה: ניסוח שאלות על האתגרים הארגוניים
      • לקראת היציאה לשטח
      • יציאה לשטח
      • משימה שנייה: רפלקציה על שיחה עם המורים המתחילים


    • האתגרים הארגוניים

      האזינו לקטע השמע שלפניכם. 

      קטע מונגש 

      שאלות אלה ורבות אחרות שואלים עצמם יום יום המורים המתחילים בבית הספר. לאורך השנה כולה ילמדו את
      אורחות בית הספר ואת תרבותו הגלויה והסמויה, את הקודים בחדר המורים, כיצד עובדים בצוותים השונים
      ומה מצופה מהם. לנו, החונכים, מובנת התרבות וברורה כל כך, בעוד שעבור המתמחים היא סוד גדול.
      בהקשר לכך, צבר בן יהושע (2001)      1 משווה במאמרה בין מורה מתחיל ובין אדם המהגר לארץ חדשה.
      לטענתה, המורים המתחילים מרגישים זרים בבית הספר, וכן זרוֹת להם השפה הארגונית, הנורמות וההתנהלות
      הבית ספרית בדומה לתחושת הזרות שחוֹוֶה מהגר שאינו דובר את השפה.
      בהתאמה לכך, השקעה בקליטה ארגונית מיטבית בבית הספר עשויה להעניק למורים החדשים תחושת שייכות
      ארגונית. תחושה זו היא צורך קיומי בסיסי של כל אדם (תיאוריית הצרכים של מאסלו). היא מעניקה כוחות וגורמת
      לאדם המרגיש שייך לחוש תחושת מסוגלות ועצמאות. תחושות אלה מאפשרות לו "להשמיע את קולו" ולהביא
      עצמו לידי ביטוי. בתהליך זה, החונכים הינם דמויות משמעותית מאד המהוות עבורם       עוגן בתהליך התאקלמותם
      תוך שיתוף במידע על הארגון והתנהלותו.

      1צבר בן יהושע, נ. (2001). מחקר פרשני: מגן עדן למציאות דרך משבר – מורים טירונים כמהגרים.
      בתוך: נעמה צבר בן יהושע (עורכת): מסורות וזרמים במחקר האיכותי. מ' 441. הוצאת דביר, תל-אביב.


    • לקראת יציאה לשטח 

      צפו בסרטון "קליטת מורה מתחילה בחדר מורים" וחשבו במבט ביקורתי ורחב על בית הספר שלכם כארגון קולט מורים מתחילים.

      ניסוח שאלות על האתגרים הארגוניים - יחידה 4, משימה ראשונה

      1. כתבו בפורום שתיים-שלוש שאלות קצרות, פתוחות ומנוסחות בבהירות – שאלות שחשוב לכם לשאול את המורים המתחילים –          על האתגרים הארגוניים שהם מתמודדים איתם בתהליך קליטתם בבית ספרכם.
      2. לאחר הכתיבה, התבוננו בשאלות שכתבו חבריכם והחליטו מה תרצו לברר עם המתמחים בשיחתכם.  

       

      "זה יכול להיות אחרת…" צפו בסיומו של הסרטון "קליטת מורה מתחילה בחדר מורים" (06:33-03:20) 

      לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג השיתופי (בלוג אותו כל משתתפי הקורס יכולים לראות)
      שמתחת לתיבה זו 👇
    • ניסוח שאלות על האתגרים הארגוניים (פורום שיתופי) - יחידה 4, משימה ראשונה
      סטודנטים נדרשים
      התחלת 1 דיונים

    • יוצאים לשטח 

      במפגש עם המתמחה התמקדו בתהליך קליטתו הארגונית בבית הספר.
       הכינו מראש שאלות פתוחות לקראת מפגש זה , הזדמנות לתרגל שאילת שאלות ושיח מברר.
      (ניתן לצפות ביחד עם המתמחה בסרטון "קליטת מורה מתחילה" כדי לאפשר למתמחה הזדמנות לשיח כנה ופתוח).                

       רפלקציה על השיחה - היבטים ארגוניים בקליטה בבית הספר - יחידה 4, משימה שניה           

      כתבו בבלוג האישי מה למדתם משיחה זו על תהליך הקליטה של המתמחה בבית ספרכם ועליכם כחונכים.
             כיצד עזרה לכם הכנה לשיחה- השאלות שהכנתם מראש, האם וכיצד זה קידם את מפגש החונכות?  
      לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג האישי (בלוג אותו רק אתם וחונך הקורס יכולים לראות)
      שמתחת לתיבה זו 👇

       

    • אז מה היה לנו? 

      מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו בפעם הראשונה?

      זוכרים את ההרגשה?

      לעשות משהו לראשונה זה תמיד מרגש וגם מלווה בחשש, כך גם להכנס לבית ספר חדש, להרגיש זר ולהתחיל אט אט להכיר את האנשים ואורחות החיים במקום. אנחנו, החונכים, בעלי תפקיד ומשמעות רבה בתהליך התאקלמות המתמחה בבית ספרנו, בתיווך והסבר על היבטים רבים ומגוונים, גלויים וסמויים כאחד, בתקווה שאט אט המתמחה יתאקלם וירגיש שייך ומשמעותי בבית הספר. 

      במקביל, גם אנחנו, בזכות שאלה כזו או אחרת של המתמחה, נזכה אולי להתבונן מחדש על הכל-כך ברור לנו מאיליו, בשגרות ואורחות חיי בית ספרנו. 

      ביחידה זו התמקדנו באתגרי הקליטה הארגונית והתאקלמות המתמחה בבית הספר וביחידות הבאות נמשיך לאתגרים המקצועיים והרגשיים המלווים את חווית הכניסה להוראה.

       
  • צמצום הרחבה

    5 | עולמם של המורים המתחילים - היבטים רגשיים

    • חונכת

      עולמם של המורים המתחילים – היבטים רגשיים בכניסה להוראה

      מבוא 

      אנחנו ממשיכים להתעמק בעולמם של המורים המתחילים וביחידה זו נתמקד באתגרים הרגשיים עם הכניסה
      להוראה. אתגרים המתייחסים לפער בין חלום ההוראה לבין המציאות בבית הספר, ובתחושת שחווה המתמחה
      בשנת התמחותו - התרגשות, התלהבות, עומס, בדידות, כשלון, אכזבה וגם שמחה על הערכה ומילה טובה ועוד...
      שותפותם ותמיכתם של החונכים בקשת רגשות אלה שחווה המתמחה, הן בעלות חשיבות ותרומה רבה למתמחים
      במהלך שנת התמחותם.

      מה נלמד?

      • משימה ראשונה: כתיבה בעקבות התבוננות בכרזות מתמחים
      • ביטויים לאתגרים הרגשיים בשנת ההתמחות 
      • סיבות מרכזיות לקשיים רגשיים בכניסה להוראה
      • מודל "רכבת ההרים הרגשית" – שנת ההוראה הראשונה 
      • יציאה לשטח 
      • משימה שנייה: התבוננות על המורים המתחילים, על המורים שהיינו ועל עצמנו כחונכים 

    • כתיבה בעקבות התבוננות בכרזות מתמחים - יחידה 5, משימה ראשונה


      1. התבוננו בכרזות המוצגות בשני הקבצים הבאים

      קובץ ראשון

      קובץ שני

                                                                                 
       2. בחרו באחת הכרזות המבטאת בעיניכם קושי רגשי של המורים המתחילים. 
             3. כתבו תיאור קצר של הכרזה, מהו הקושי הרגשי העולה בכרזה ומדוע בחרתם בה.
      4.כתבו תגובה לאחד מהעמיתים לקושי הרגשי שבחר להציג. 

       

      לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג השיתופי (בלוג אותו כל משתתפי הקורס יכולים לראות) 
      שמתחת לתיבה זו 👇

    • כתיבה בעקבות התבוננות בכרזות מתמחים - יחידה 5, משימה ראשונה פורום
      סטודנטים נדרשים
      התחלת 1 דיונים

    • ביטויים לאתגרים הרגשיים בשנת ההתמחות 

      באמצעות הכרזות באים לידי ביטוי האתגרים הרגשיים הרבים של המורים המתמחים.
      כפי שציינו ביחידות קודמות, המורה המתחיל מתמודד עם שני אתגרים משמעותיים:

      1. פער בין חלום למציאות

      2. מאפס למאה


    • סיבות מרכזיות לקשיים רגשיים בכניסה להוראה

      במקביל לפער בין החלום למציאות ולקבלת הסמכות המלאה להוראה וחינוך כבר באחד לספטמבר (מאפס למאה),
      מתמודדים המורים המתחילים עם ריבוי  משימות היוצרות קשיים רגשיים בכניסה להוראה, לדוגמה: 

      ניהול כיתה, התמודדות עם מצבי עמימות, עומס עבודה, השתלבות במערכת הבית ספרית, שנת ההתמחות
      כשנת מבחן.

      התמקדנו במרכיבים המהותיים היוצרים קושי רגשי בכניסה לתפקיד ההוראה.
      ההצפה הרגשית שחוֹוִים המורים המתחילים נחקרה רבות,
      ואף קיים מודל המתאר את התהליך הרגשי בכניסה להוראה. 

      בוודאי לא תופתעו לדעת שמודל זה מכונה "רכבת ההרים הרגשית בשנת ההוראה הראשונה". 

    • מודל "רכבת ההרים הרגשית" – שנת ההוראה הראשונה

      מרכז New Teacher Center מכשיר מורים חונכים לעבודה עם מורים מתחילים. במהלך עשרים השנה האחרונות נחקר עולם הכניסה להוראה והחונכות למורים והופק מודל "רכבת ההרים הרגשית . המודל מתאר שישה שלבים שחוֹוִים המורים המתחילים, מאוגוסט עד יולי: 

      שימו לב, זהו מודל. 

      קצב הכניסה להוראה ותהליך ההתאקלמות הוא ייחודי לכל מתמחה. יהיו מי שיזדקקו לשנתיים כדח לחוות מודל זה,
      ואחרים יעשו זאת במספר מועט של חודשים. יהיו מי שידלגו על שלבים שונים, ולשמחתם לא יחוו את התנפצות
      האשליה, ויהיו אחרים שאולי "יתקעו" בשלב זה או אחר. 
      התהליך שחווה המתמחה הוא חיוני, חשוב ומשמעותי. בתהליך זה המתמחה מעצב את זהותו המקצועית.
      הוא לומד מהתנסותו וחוויותיו  בתהליכי ההוראה, במפגש עם תלמידיו, עם הורים ועם  צוות בית הספר,
      ומכל הקשור בתפקידו כמורה. 

      כל זאת - בדרך לפיתוח אוטונומיה מקצועית - להיותו המורה שהוא חלם/חולם להיות.

       אתם, החונכים, אינכם יכולים לחסוך או "לקצר" למתמחה את התהליך שעליו לעבור ולחוות, אלא
      באפשרותכם, להיות שם עבורו, להיות לו לעוגן משמעותי בתהליך עיצוב זהותו המקצועית, השתלבותו
      בבית הספר והתמקצעותו.


    • חונכת

      יציאה לשטח

      בשיחת החונכות הציגו למתמחה את מודל "רכבת ההרים הרגשית" -  שאלו והקשיבו לחוויתו הרגשית בבית
      הספר (ניתן להיעזר במסמך מארגן של ארבע שאלות לרפלקציה והתבוננות - יחידה 2).
      בדרך כלל, היכרות עם מודל זה מעניקה למורים המתחילים "סדר" ותחושה שאינם לבדם בתהליך הרגשי שהם
      חוֹוִים עם כניסתם למקצוע. ניתן לחזור למודל זה לאורך השנה.
      במהלך מפגש זה חשוב "לתת במה" למורים המתחילים ולהקשיב להם מתוך נוכחות מלאה וניסיון להבין את
      נקודת מבטם. השתדלו שהמורים ידברו 80% מהזמן ואתם תתייחסו ב- 20% מהזמן: הזדמנות נפלאה לתרגל
      הקשבה. קראו את מאמרו של עודד בן מנחם "אמנות ההקשבה".
      התמקדו בעמוד 10: כללי האצבע להקשבה מיטבית. נסו ליישמם במהלך מפגשכם עם המתמחים.


    • התבוננות על המורים המתחילים, על המורים שהיינו ועל עצמנו כחונכים -
      יחידה 5, משימה שנייה

        לאחר מפגשכם עם המתמחים כתבו בבלוג האישי מענה רפלקטיבי על שתיים מתוך שלוש הסוגיות שלהלן:

        התבוננות על המורים המתחילים: מה למדתי על חווייתם הרגשית של המורים המתחילים?
        מה התחדש לי? ממה הופתעתי?
          התבוננות על המורים המתחילים שהיינו: האם ובמה הדברים שתיארו המורים המתחילים "מתכתבים"
          עם החוויה הרגשית שאתם חוויתם כמורים מתחילים? (שימו לב לשונה ולדומה ביניכם.) 
            התבוננות על עצמנו כחונכים: איזו התפתחות בתפקידכם כחונכים אתם יכולים לציין עם סיום היחידה?
            מה תרמו לכם כללי האצבע להקשבה מיטבית של עודד בן מנחם במאמר "אמנות ההקשבה" ? 

              בלוג אישי


            • אז מה למדנו עד כה? 

              החוויה הרגשית של המורים המתחילים

              • הכרנו את הכרזות והדימויים המתארים את החוויה הרגשית בכניסה להוראה.
              • עמדנו על ייחודיות הכניסה להוראה (פער בין חלום למציאות ו"מאפס למאה") ועל מרכיבי תפקיד המורה הגורמים לאתגרים וקשיים רגשיים. 
              • הכרנו את מודל "רכבת הרים רגשית" המתארת את החוויה הרגשית של המתמחה בשנת הוראתו הראשונה. 

              מיומנויות חניכה

              • תרגלנו מיומנויות הקשבה במהלך מפגש החונכות;
              • התאמנו בשאילת שאלות במפגש עם המורים המתחילים; 
              • ערכנו רפלקציה עלינו כחונכים 

              לסיום, האזינו לדבריה של מיכל, מורה מתחילה, המתארת את האתגרים הרגשיים שחוותה ואת המענה שנתנה החונכת לאתגרים הללו: 

              קטע מונגש 
          • צמצום הרחבה

            6 | עולמם של המורים המתחילים – היבטים הוראתיים מקצועיים של ההוראה

            • חונכת

              עולמם של המורים המתחילים – היבטים מקצועיים של ההוראה

              מבוא 

              ביחידות הקודמות עסקנו באתגרים הארגוניים והרגשיים בתהליך הכניסה להוראה. ביחידה זו נתמקד באתגר השלישי – האתגר המקצועי בתהליך הכניסה להוראה: מהי הוראה טובה, מיהו המורה המקצועי, מיהו המורה המנוסה ומיהו המורה המומחה?

              מה נלמד?

              • משימה ראשונה: אתגרים מקצועיים 
              • האתגרים המקצועיים של ההוראה 
              • יוצאים לשטח
              • משימה שנייה: סיטואציה מהשטח

            • אתגרים מקצועיים - יחידה 6, משימה ראשונה

              צפו בקטע מהסרט "חיוך של מונה ליזה" וחִשבו על חווייתה של המרצה העומדת מול קהל הסטודנטיות.                                           


              ענו בפורום על השאלות הבאות

              1. זַהוּ אתגר מקצועי-פדגוגי אחד שהמרצה התמודדה איתו וכתבו עליו.

              2. אם היית המורה החונך של מרצה זו במה היית מתמקד? מה היו השאלות המנחות את מפגש החונכות?


              3. התייחסו לנושא /לאתגר ולשאלות שכתב אחד מעמיתכם בפורום – מה התחדש לכם בזכות כתיבתו?

              לביצוע המשימה לחצו על רכיב הפורום שמתחת לרכיב זה 👇

               -
            • אתגרים מקצועיים (פורום שיתופי) - יחידה 6, משימה ראשונה
              סטודנטים נדרשים
              התחלת 1 דיונים

            • האתגרים המקצועיים של ההוראה

              מקצוע ההוראה מאתגר ומורכב.
              בספרו "המורה" מתאר פרנק מק'קורט את שיעורו הראשון בקריירת הוראתו בתיכון מקצועי בניו יורק. 

              האזינו לתיאור שלו בקטע שלפניכם: 

              קטע מונגש 

              מורים מתחילים רבים, בדומה למרצָה בסרט ולמק'קורט, מחבר הספר "המורה", חוֹוִים קושי גדול עם היכנסם לכיתה.
              המרצָה בסרט לא תיארה לעצמה כי תלמידותיה שיננו את ספר הלימוד באומנות, ומק'קורט לא שיער ששיעורו
              הראשון יחל בסנדוויץ' מעופף.
              לבר (Labaree, 2000) טוען כי "הוראה היא עבודה קשה שנראית קלה".
              ההוראה היא תהליך מורכב, מסובך ובלתי צפוי. ההוראה דורשת התייחסות למגוון צרכים של התלמידים,
              בקיאות בתחום הדעת ובשיטות הוראה. ואם לא די בכל אלה, היא רצופת הכרעות התובעות פענוח מהיר של
              מידע ונקיטת פעולה ההולמת את המצב.
              בכיתה אין למורה אפשרות לעבד במודע את כל המסרים, את כל הסוגיות ואת כל אפשרויות הפעולה.
              מקצוע ההוראה מעמיד את המורה מול סיטואציות עמומות ולא צפויות, והמורים המתחילים מתקשים להגיב
              לסיטואציות אלה, לאלתר ולתת מענה מיידי לאירועים הקשורים בתוכן הלימוד ו/או באירועים כיתתיים/חברתיים.
              בדרך כלל המורים המתחילים "נצמדים" למערך השיעור שעמלו עליו – מערך השיעור הידוע להם והמעניק להם
              ביטחון. הם עומדים בחזית הכיתה ומתקשים לקלוט היטב את הסיטואציה הכיתתית כי בשלב זה בחייהם המקצועיים
              הם מרוכזים בעצמם ומנסים ללמד תכנים שלא לימדו מעולם. למעשה, המורים המתחילים עומדים לעבור תהליך
              למידה הדורש התפתחות מקצועית ואישית והרבה סבלנות בדרך להיותם מורים מקצועיים. 

              להרחבה והעמקה מומלץ לקרוא את המאמר המצורף בזאת:

              Labaree, D. F. (2000). On the nature of teaching and teacher education: Difficult practices that look easy. Journal of teacher education, 51(3), 228-233.

            • יוצאים לשטח

              צפו עם המורים המתחילים בסרטון המונה ליזה ושוחחו איתם על הרגשתם.
              שאלו אותם עם מה הם מזדהים ומה הם אתגרי ההוראה הבאים לידי ביטוי בסרטון.
              המשיכו ושוחחו יחד על תהליך התפתחותם המקצועית – על מה עבדו מתחילתה של השנה – מה מקורות כוחם,
              במה התחזקו, על מה ירצו לעבוד ואת מה לחזק. בשיח זה, היעזרו בתיעוד מפגשי החונכות ובמשובי הצפיות
              בשיעורי המתמחה והתבוננו יחדיו על תהליך התפתחותו המקצועית והאישית של המתמחה מתחילתה של השנה. 
              בדקו עם המתמחה כיצד אתם החונכים, או מורים עמיתים יכולים לסייע למתמחה בתהליך התמקצעותו.

            • סיטואציה מהשטח - יחידה 6, משימה שניה

              תארו סיטואציה הוראתית/מקצועית שעלתה במפגש החונכות עם המורה המתחיל (בלי פרטים מזהים של
              המתמחה).
              איך התמודדתם עם הסיטואציה כחונכים?
              והאם/כיצד הסיטואציה שבחרתם "מתכתבת" עם אחד ממקורות הקריאה שלעיל.

              היעזרו במקורות:

              לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג האישי שמתחת לתיבה זו 👇


            • אז מה היה לנו? 

               "הנה הם באים.

              ואני לא מוכן.

              איך יכולתי להיות מוכן?

              אני מורה חדש ולומד תוך כדי עבודה."                    

                                                                      ( כך פותח מק'קורט את ספרו "המורה"/ עמ' 11)


              ואכן, איך ניתן להיות מוכן?

              ביחידה זו התמקדנו בהיבטים המקצועיים של המורים המתחילים ועמדנו על אופיו הלא צפוי של מקצוע ההוראה. עמדנו על ההבדלים בין המורים המתחילים ובין מורים מנוסים ומורים מומחים ושוחחנו עם המתמחה על תהליך התפתחותו המקצועית ועל אתגריו ומענה החונכות המתאים לו.

            • העשרה 
            • On the nature of teaching and teacher education- Labaree קובץ
          • צמצום הרחבה

            7 | צפייה, משוב ושיח מקדם למידה

            • חונכת

              צפייה ומשוב 

              מבוא 

              "דמיינו את חייכם ללא משוב: אתם מתנהגים כך או אחרת ואיש אינו אומר לכם במפורש או במרומז: "יופי, כל הכבוד!" או: "נו, באמת...!" איך אתם מרגישים? מאבדים כיוון, צפים בחלל, הולכים לאיבוד?... בני אדם הם יצורים המתהווים באמצעות קבלת משובים מהסביבה."

              [מאיה בוזו-שוורץ ויורם הרפז, "משוב שוטף מקדם למידה טובה", פברואר 2013, כרך פ"ז, גיליון מס' 4 עמ' 115-11

              קטע מונגש 

              מה נלמד?

              • צפייה בשיעור ושיח פדגוגי ממשב 
              • צפייה ומשוב – למה זה חשוב? 
              • משימה ראשונה: רגע, חושבים! חוזרים בזמן… 
              • ארבעת שלבי תהליך הצפייה והמשוב 
              • לקראת יציאה לשטח 
              • יוצאים לשטח 
              • משימה שנייה: רפלקציה בעקבות תהליך צפייה ומשוב


            • צפייה בשיעור ושיח פדגוגי ממשב  

              כניסת החונך לצפייה בשיעור ובעקבותיה שיחת משוב, מעוררות התרגשות ומתח אצל המורה המתחיל. 

              לתהליכי צפייה ומשוב בשיעורי המתמחה, יש משקל לא מבוטל במכלול האתגרים הרגשיים העומדים בפני המורים המתחילים. הם תוהים: מה יראה המורה/המנהל הצופה? ומה אם לא אצליח? ומה יקרה אם דווקא הפעם התלמידים לא יהיו מעורבים בשיעור?
              יש מתמחים החווים את שנת ההתמחות כשנת מבחן והערכה ובהתאם מצויים במתח במהלך שנה זו.
              בידינו להעניק למתמחה חוויה אחרת - חוויה מקצועית התומכת בהיבטים הוראתיים מקצועיים וזאת בשילוב תהליכי משוב מקדמים למידה,  המעניקים למורה המתמחה חווית למידה משמעותית, הזדמנות להתבוננות רפלקטיבית על עבודתו והתמקצעות ממקום של התפתחות מקצועית והעצמה ולא ממקום של בחינה ובדיקה. 
              צפו בסרטון המתאר שיחת משוב. 

            • צפייה ומשוב – למה זה חשוב? 

              צפייה ומשוב בשיעורי המורים המתחילים הם תשתית ומנוע לשיפור דרכי ההוראה שלהם, לחיזוק תחושת המסוגלות והעצמאות בעבודתם, להמשך התפתחותם ועיצוב זהותם המקצועית והאישית. המשוב מהווה הזדמנות להתבוננות רפלקטיבית משותפת כבסיס להמשך למידה של המורים המתחילים ושלכם, החונכים, כאחד.  

            •  רגע, חושבים! חוזרים בזמן... - יחידה 7, משימה ראשונה

              1. חשבו על שתי חוויות צפייה משמעותיות שחוויתם כמורים מתחילים – חווית צפייה טובה ומעצימה                                              
                  וחוויית צפייה בלתי נעימה בעבורכם.
              2. אילו תובנות מקצועיות יש לכם היום כחונכים על תהליך הצפייה והמשוב שחוויתם?  

              לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג האישי שמתחת לתיבה זו 👇


            • ארבעת שלבי תהליך הצפייה והמשוב

              ארבעה שלבים בתהליך הצפייה והמשוב:

              1. לפני צפייה -  מפגש הכנה עם המורה המתחיל לקראת שיעור הצפייה.

              2. במהלך הצפייה:

              2.1 כתיבת סטנוגרמה (רישום של הרצאה/דיון וכד')  – איסוף נתונים, עובדות ודוגמאות מהשיעור - 
              מה אני רואה?

              2.2 מה אני חושב/ מרגיש ביחס למה  שאני רואה? - מודעות למחשבות - דעות שלי על מה שאני רואה
              ומה אני מרגיש בעקבות כך.

              3. אחרי הצפייה: 

               מתכוננים לשיח פדגוגי ממשב, בעקבות נתונים-עובדות, ורגשות מהשיעור. 

               הכינו שאלות לקראת שיחת המשוב : מה ברצוני לברר? מה עורר את סקרונתי?
              במה כדאי להתמקד מתוך מכלול השיעור?

              4. מתן משוב- שיח פדגוגי מקדם: 

              יישום שיח פתוח המבוסס על  שאילת שאלות פתוחות-מבררות, הקשבה, אמון, עקביות, אמפתיה וידע פדגוגי.

               בדקו את עצמכם לאחר שיחת המשוב - מי דיבר יותר במהלכה? החונך? המתמחה? 
              מה למד ממנה המתמחה? מה הוא יכול ליישם בעקבות המשוב?

               

              שימו לב כי ארבעת השלבים של תהליך הצפייה והמשוב "מתכתבים" עם מעגל החונכות שהוצג ביחידות הקודמות.
              המעגל מתאר שלושה שלבים בתהליך החניכה -               לפני (תכנון והכנה), תוך כדי (יישום/הוראה) ואחרי
              (התבוננות/רפלקציה). מעגל החונכות משמש עוגן בעבודתכם כחונכים ומלווים. 

            • לקראת יציאה לשטח 

              לקראת צפייה בשיעורי המתמחה ויישום ארבעת שלבי הצפייה צפו בסרטון של דר' קובי גוטרמן - 
              קידום ההוראה באמצעות תצפיות הוראה ושיח פדגוגי 

              התבוננו במצגת קידום ההוראה באמצעות תצפיות הוראה המדגישה את עיקרי הסרטון ותהליך המשוב שלאחר צפייה בשיעור

              קיראו את מאמרו  של ד"ר קובי  גוטרמן "קידום ההוראה באמצעות תצפיות הוראה ושיח פדגוגי", המבוסס על שאילת שאלות כמשוב בונה ומצמיח למורים המתחילים.

                תכננו את תהליך הצפייה והשיח הפדגוגי המקדם, בהתאם לכלים המוצגים בסרטון, במצגת ובמאמר שלעיל  ול"אני מאמין" שלכם כמורים חונכים.  

            • כללים למתן משוב

              לעיתים אנחנו נכנסים לשיחת משוב מלאי כוונות טובות לשיח למידה מעצים  ומוצאים את עצמנו פותחים את השיחה במילים שיפוטיות המעבירות "מסר מקטין" – מילים שהן משוב הרסני בעבור המורה המתחיל, הזקוק למשוב בונה.                                                                            להלן מאפייני המשוב הבונה למול מאפייני המשוב ההורס: 

              מתן משוב וקבלת משוב - מינהל חברה ונוער


            • יוצאים לשטח

              לאחר שלמדנו את עקרונות הצפייה בשיעור המורה המתחיל והשיח הפדגוגי הממשב זה הזמן לצאת לשטח וליישם את כל שלמדנו. 


            • קחו עמכם לשטח צידה לדרך

              לפניכם כלים לתיעוד תהליך צפייה והמשוב בשיעורי המתמחה/מורה מתחיל.                                                                                              כלים אלה מהווים חלק מתיק החונך וחשוב לשמור את תיעודי הצפיות והמשובים, לקראת המשוב האמצע השנתי וההערכה המסכמת בסיום השנה.

              1. לקראת תהליך צפייה - ארבעה שלבים בתהליך הצפייה - מסמך המסכם את ארבעת השלבים בתהליך הצפייה בשיעור המתמחה והמשוב

              2. דף תיעוד צפייה בשיעור מהווה סטנוגרמה לשיעור ונועד לכתיבת כמה שיותר נתונים ודוגמאות במהלך הצפייה שלך בשיעור: ציטוטים של המורה והתלמידים והתנהגויות של המורה והתלמידים במהלך השיעור. תיעוד זה יאפשר לכם לנהל שיח פדגוגי המבוסס על דוגמאות מן השטח. במהלך השיעור השלימו את צד ימן של הטבלה מדוגמאות השיעור ואת צידה השמאלי - שאלות שארצה לשאול - השלימו לאחר השיעור כאשר תתכוננו לשיחת המשוב - תכתבו לעצמכם שאלות על השיעור ממקום מברר וסקרן.

              3. בשיחת המשוב שוחחו עם המתמחה על השיעור ותעדו עימו משוב זה בטופס תיעוד שיחת משוב לאחר צפייה בשיעור

               

               

            • רפלקציה בעקבות תהליך צפייה ומשוב - יחידה 7, משימה שניה                                                                                                                          

              ביחידה זו התבוננתם בתהליך הצפייה והמשוב ולמדתם עליו משלושה מקורות:

              תארו תובנות רפלקטיביות שעלו בכם ביחידה זו. התייחסו לחווייתכם האישית (חזרה בזמן), לתיאוריה ולהתנסות בשטח - מה מתוך העקרונות לתהליך צפייה ומשוב היה זמין ונוח לכם ליישום? מה היה מאתגר? מה תרצו לחזק במיומנויות הצפייה והמשוב?


              תארו כיצד ההתנסות בצפייה ומשוב השפיעה על התפתחותכם המקצועית כחונכים. 
              לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג האישי (בלוג אותו רק אתם ומנחה הקורס יכולים לראות)
              שמתחת לתיבה זו               👇


            • אז מה היה לנו? 

              "למדתי שאנשים ישכחו את מה שאמרת, אנשים ישכחו את מה שעשית, אך אנשים לעולם לא ישכחו את הדרך שבה גרמת להם להרגיש" (מאיה אנג'לו). 

              בידכם החונכים והמורים המלווים האחריות והיכולת להעניק למורה המתחיל חווית צפייה ומשוב מעצימים, מלמדים ומשמעותיים – שיהיה בהצלחה!

            • העשרה 
            • מצגת תצפית ושיח פדגוגי קובי גוטרמן קובץ
          • צמצום הרחבה

            8 | משוב והערכה

            • חונכת

              משוב והערכה

              מבוא 

              לאחר שהתעמקנו בצפייה בשיעורי המתמחה ובמשוב ושיח פדגוגי מקדם  נייחד יחידה זו ללמידה על תהליך ההערכה בשנת ההתמחות. 
              חִשבו על יומכם מרגע כניסתכם לבית הספר. באיזו מידה אתם מדרגים את תלמידיכם, מעריכים אותם ונותנים להם ציונים? בוודאי צפו בזיכרונכם תמונות של בדיקת המבחנים, שיעורי הבית, עבודות הכיתה, התייחסות לתשובות תלמידיכם בשיעור, הישיבות הפדגוגיות, ימי ההורים, כתיבת ההערכות והציונים לתעודה.
              אנחנו רגילים להעריך; זה המצב המוכר לנו והוא חלק מהותי בתפקידנו כמורים.
              ועם זאת, עולות שאלות:
              • האם כל מה שמדיד חשוב? האם כל מה שחשוב מדיד?
              • סקרנות, התעניינות, מוטיבציה, התמדה – האם ניתן למדוד אותן? ואם כן, איך? 
              • איך נמדוד יחסים בינאישיים? מה אנחנו מודדים ומה באמת זה מקדם?  

              מה נלמד?

              • משוב והערכה בשנת ההתמחות
              • משימה ראשונה: היכרות עם כלי ההערכה 
              • בין תמיכה להערכה: שיחת הערכה משמעותית – איך עושים זאת נכון? 
              • יוצאים לשטח 
              • משימה שנייה: בעקבות השיחה על  משוב אמצע שנתי

            • משוב והערכה למורים המתחילים- מתמחים ומורים בשנה
              הראשונה לאחר ההתמחות
               



              מטרת המשוב  היא להיות חלק מתהליך הלמידה של המורים המתחילים ולעצב את המשך התפתחותם המקצועית. המשוב מאיר את חזקותיהם ונדרש לאתגרים העומדים בפניהם בתהליך התמקצעותם בהוראה. המשוב מהווה תשתית להמשך למידה והתפתחות אישית ומקצועית.

              במשוב האמצע שנתי ובהערכה המסכמת יש לעבוד עם המתמחה על בסיס מפת-הממדים-למתמחים.

              משוב והערכה בשנת ההתמחות

              משוב אמצע שנתי מתבצע בין התאריכים - 15.12 - 15.1

              באמצע שנת ההתמחות החונכים והמנהלים מבצעים משוב אמצע שנה למתמחים בהוראה.
              מטרתו של המשוב האמצע שנתי הוא להתבונן עם המתמחה על תהליך התפתחותו המקצועית מתחילתה של השנה - להאיר את חוזקות המתמחים ואת אתגריהם (שיחת המשוב מתועדת  בטופס ידני). 

              המשוב האמצע שנתי מתבצע על בסיס מפת הממדים שצורפה לעיל.

              הערכה מסכמת מתבצעת בין התאריכים - 1.5 - 20.6 (בחטיבה ועל יסודי) או עד 30.6 (בבית ספר יסודי)

              עם סיום שנת ההתמחות החונכים והמנהלים מבצעים הערכה מסכמת למתמחים.
              מטרתה של ההערכה המסכמת היא לסכם את למידת המתמחים בשנת ההתמחות, להתבונן עימו על המשך התפתחותו המקצועית ולתת              /לא לתת המלצה לרישיון הוראה (ההערכה המסכמת היא מקוונת) 

              לפירוט תהליך ההערכה והמשוב למורים המתמחים, קראו את דף המידע המצורף.

              לעיון והעמקה:

              תיאורים התנהגותיים למפת הממדים

              משוב והערכה למורים המתחילים -  בשנה הראשונה לאחר ההתמחות

              בשנה שלאחר ההתמחות, המורים המתחילים משתתפים בקורס מורים מתחילים באקדמיה וזכאים ל - 20 שעות ליווי של מורה מלווה. המורים המלווים אינם מחויבים לתהליכי צפייה ומשוב, אולם בשל חשיבות תהליכי הצפייה והמשוב אנחנו ממליצים למורים המלווים לקיימם עבור המורים המתחילים גם בשנת ההוראה הראשונה.  

              תהליך ההערכה לקביעות הוא באחריות המנהל ועליו לצפות בשני שיעורים של המורה המתחיל/ה ולהגדיר ביחד זירת צפייה נוספת (לדוגמא - התנהלות המורה המתחיל בעבודתו עם צוות המקצוע, ישיבה פדגוגית, בהפסקה עם תלמידים ועוד...בדר"כ הזירה הנוספת נקבעת עם המורה המתחיל).

              בשנה זו על המורה המתחיל לבדוק אם שובץ להערכה לגמר ניסיון (קביעות). השיבוץ תלוי בכמה פרמטרים (כגון: רשיון הוראה ותעודת הוראה).  ההערכה לקראת קביעות מתבצעת על ידי המנהל/ת וחשוב שאתם כמורים מלווים תכירו את כלי ההערכה ותסייעו למורה המתחיל להתכונן   לקראת הערכתו. 
              לפירוט תהליך ההערכה והמשוב לגמר ניסיון (קביעות) מורים בשנה הראשונה לאחר התמחות, קיראו את דף המידע המצורף.

            • היכרות עם כלי ההערכה - יחידה 8, משימה ראשונה

              1. העריכו את עצמכם בטופס משוב אמצע שנתי  או בטופס הערכה מסכמת (בהתאם להערכה שאותה אתם עומדים לערוך למתמחה). היעזרו במפת הממדים להערכת מתמחים ולמועמדים לקביעות בהוראה
               * אם אתם מעריכים מתמחים שהם  מורים לחינוך גופני או מורים לתלמידים מחוננים, היעזרו במפות הממדים הרלוונטיות למתמחים אלה.

              2. לאחר תהליך המשוב/ הערכה העצמית כתבו בבלוג האישי:

              א. מה התחדש לכם בזכות המשוב/ הערכה שביצעתם לעצמכם?
              ב. בעקבות התנסותכם בצפייה ובמשוב של המתמחים ( ביחידה הקודמת) והתנסותכם כעת בהערכה והמשוב העצמי באמצעות כלי הערכה, כתבו שני ממדים (ממפת הממדים) שבהם תתמקדו בהערכתכם את המתמחים.
                             ג. מדוע החלטתם ליישם בשיחת המשוב דווקא שני ממדים אלה ? 
              בתשובתכם התייחסו למורים שהנכם ולמתמחים שאתם חונכים.

              תוך כדי תהליך המשוב העצמי שחוויתם, הרגשתם בוודאי עד כמה המשוב/הערכה היא תהליך המציב אתכם מול שאלות ותהיות מהותיות: מה הן נקודות החוזק ומה האתגרים העומדים בפניכם כמורים?

              לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג האישי (בלוג אותו רק אתם ומנחה הקורס יכולים לראות) 
              שמתחת לתיבה זו               👇


            • בין תמיכה להערכה: שיחת הערכה משמעותית – איך עושים זאת נכון? 

              לכאורה ניתן לחשוב כי הערכה ותמיכה אינן הולכות יחדיו. מרבית החונכים רואים את תפקידם העיקרי כתומכים במתמחים במהלך התפתחותם האישית והמקצועית ומנסים להקל את "כאבי" גדילתם. ביחד עם תמיכה משמעותית זו חשוב מאוד שהחונכים יראו עצמם בעלי תפקיד מהותי במתן משוב והערכה למתמחה. בזכות משובים והערכות אלה יֵדעו המתמחים מה הם האתגרים העומדים בפניהם ומה עליהם לעשות על מנת להתמקצע ולהיות המורים שחלמו להיות. תמיכה ללא הערכה לא תעזור למתמחים להתקדם, כפי שברור לנו בעבודתנו כמורים שתפקידנו לתמוך ולהעריך את תלמידינו לשם התפתחותם.
              ההערכה מקצועית מעניקה תמיכה משמעותית בתהליך עיצוב הזהות, הלמידה וההתפתחות האישית והמקצועית של המתמחים!
              בידכם להפוך תהליך הערכה זה לחוויה לא נעימה או לחוויה מלמדת ומעצימה.
              כיצד תקיימו שיחת הערכה משמעותית ותומכת?                                 



            • יוצאים לשטח 

              צאו לשטח ובצעו את תהליך משוב אמצע שנתי / הערכה מסכמת למורים המתמחים. 

              1. התכוננו לשיחת המשוב/ההערכה - השלימו את הטופס הרלוונטי ועיבדו עם מפת הממדים להערכת מתמחים ומורים מתחילים.

              2. שבו עם המנהל ושוחחו עימו על חוזקות המתמחה ועל הנושאים שעליו לשפר - החליטו עם המנהל במה תתמקדו בשיחה
                  ומה המסרים החשובים ביותר בעינכם, שעימם ייצא המתמחה משיחת המשוב /ההערכה הן בהיבטי חוזקותיו והן בנושאים לשיפור.

              3. בקשו מהמתמחה להתכונן לשיחת המשוב/ הערכה ולמלא לפני שיחת המשוב את טופס ההערכה הרלוונטי.

              4. דאגו כי המתמחה ידבר במרבית מפגש המשוב/ההערכה ודאגו לשאול שאלות פתוחות ולהתבונן על תהליך התפתחותו המקצועית
                  מתחילתה של השנה. בססו את המשוב וההערכה על דוגמאות. (בהתאם לשיחות המשוב לאחר צפייה בשיעורי המתמחה).

              בעקבות שיחת ההערכה והמשוב - יחידה 8, משימה שניה                                                                                                                

              1. תארו ופרטו כיצד התנהל תהליך ההערכה לעומת התכנון שלכם, ובכלל: האם היו דברים שהפתיעו אתכם או אכזבו אתכם?
                  התמקדו בנקודה אחת ושאלו בפורום את עמיתיכם כיצד הם היו נוהגים.
                  * שימו לב שאתם כותבים בפורום, ולכן התייחסו לחוויה שלכם בלי לחשוף פרטים של המתמחים.
              2. קראו על אודות תהליכי ההערכה שעליהם כתבו עמיתיכם. והתייחסו לכתיבתו של אחד מהעמיתים.  

              לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג האישי (בלוג אותו רק אתם ומנחה הקורס יכולים לראות)
              שמתחת לתיבה זו               👇

            • בעקבות שיחת ההערכה והמשוב - יחידה 8, משימה שניה פורום
              סטודנטים נדרשים
              התחלת 1 דיונים

            • אז מה היה לנו? 

              לא לחינם שנת ההתמחות נתפסת כשנת מבחן. ההערכה חושפת את המורים המתחילים במקום הרגיש שלהם, בתהליך עיצוב זהותם וביטחונם העצמי כמורים. במהלך ההערכה באים לידי ביטוי החזון, הערכים, אמונותיהם של המורים המתחילים ותפיסת עולמם בדבר הוראה וחינוך. כל אלה אל מול הערכים והדרישות של המערכת הבית ספרית ושל משרד החינוך. אין ספק שזהו מיקרוקוסמוס של התהליך הרגשי.
              הערכת מורים מתחילים היא נושא בעל משמעויות נרחבות, וחשוב שתהליך ההערכה שאנחנו אמונים עליו ייעשה במקצועיות וברגישות הראויים. בפרק זה הכרנו את כלי ההערכה והתעמקנו בהיבטי הערכה השונים הכוללים משוב ותמיכה. 

              "פעולת ההערכה היא לא פעולה ניטרלית. היא פעולה לקראת תכלית. יש לה השפעה בעולם. יש לה אמירה. חשוב שלא נמעיט בערך התפקיד החברתי שלנו וההשפעה שלנו, כי יש לנו השפעה גם בסביבה הקרובה וגם הרחוקה" מירי לוין רוזוליס  

            • דף מידע - תהליך הערכה לגמר ניסיון - קביעות קובץ
            • הערכה מסכמת - טופס חריג ידני קובץ
            • מפת ממדים למורי החינוך הגופני קובץ
            • מפת ממדים למתמחים במרכזי מחוננים קובץ
            • מפת-הממדים-למתמחים-החדשה-תשף-PDF קובץ
            • משוב אמצע שנה למתמחים בהוראה קובץ
          • צמצום הרחבה

            9 | מיומנויות תקשורת בינאישית בתהליך החונכות

            • חונכת

              מיומנויות תקשורת בינאישית בתהליך החונכות

              מבוא 

              תקשורת בינאישית מהווה תשתית משמעותית בתהליך החניכה – עלינו להנחות תהליך חניכה המבוסס על תקשורת בינאישית מקצועית
              (ולא רק "שיחה חברית"), כדי שנוכל להיות אנשים שמצמיחים אנשים. ביחידה זו נתמקד במיומנויות של שיקוף, אמפתיה וחמלה כלפי טעויות. 

              מה נלמד?

              • משימה ראשונה: מיומנויות תקשורת בינאישית מקצועית בתהליך החונכות
              • מהו שיקוף? 
              • עבודתנו כחונכים דרך "משקפי" מיומנויות התקשורת הבינאישית 
              • יוצאים לשטח 
              • משימה שנייה: התמודדות עם אירוע באמצעות שיקוף 

            •  מיומנויות תקשורת בינאישית מקצועית בתהליך החונכות - יחידה 9, משימה ראשונה

              צפו בסרטון מיומנויות תקשורת בינאישית – הקשבה פעילה וענו על השאלות בבלוג האישי.

              מה מונע מאיתנו להקשיב? נסו להזכר באירוע חונכות שחוויתם והתקשתם להקשיב למתמחה. 
              תארו את הארוע בכתיבה בבלוג האישי. מה היה שם ומדוע לא הייתם פנויים להקשה?
              מה יכול לעזור לכם להקשיב באופן מלא ומדוייק יותר?

              כעת, צפו בבהמשך הסרטון - שיחת חניכה המבוססת על הקשבה ונוכחות פעילה של החונכת.
              התייחסו לשאלות המופיעות בתחתית הסרטון. 

              הציגו אירוע חונכות אחד שבו יישמתם מיומנות של הקשבה פעילה. 

              • תארו מה היה שם ומה היה הערך בכך?
              • בחרו אחת ממיומנויות של הקשבה פעילה ותארו כיצד שכללתם מיומנות זו במסגרת מפגשי החונכות. 

                לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג האישי (בלוג אותו רק אתם ומנחה הקורס יכולים לראות)
                שמתחת לתיבה זו                 👇


            • מהו שיקוף (Mirroring)?

              במאמרה "שיקוף בהדרכה אישית למנהלים חדשים" מגדירה נרקיס שור את מושג השיקוף: "שיקוף מוגדר לרוב כחזרה על הדברים שאומר לי האדם מולו אני עומד - חזרה המבטאת הקשבה עמוקה לזולת, אך שיקוף איננו רק חזרה על דברי האחר. הוא גם אינו הבהרה של דברי האחר. מדובר במעין חוויה אנרגטית הדומה יותר להדהוד, כמתואר במחקרי גוף-נפש (ג'נדלין, 1996; קורנל, 1998). חוויה שבבסיסה נוכחות; שיקוף של הקורה בתוכי "כאן ועכשיו" בהתייחס אל הקורה אצל האחר. לפיכך, לצורך השיקוף נדרשת יכולת להפריד ולזהות מה שייך לנו ומה מגיע מהאחר. זוהי חוויה של מוכרות והשתתפות.
              בהדרכה האישית, השיקוף שעושה המדריך נועד לשמש מראה למודרך שבאמצעותה יתבונן בעצמו ויחדד את דבריו, רגשותיו, תחושותיו ומחשבותיו, כדי שיוגדרו ויקבלו תוקף וכך יעזרו לו לגבש את זהותו הניהולית ולפתח את מודעותו האישית" (עמ' 2).  

            • סוגי שיקוף

              בשביל לשקף נכון דרושה הקשבה טובה. שיקוף טוב יחלץ את הרגש, את החוויה, את התחושה או המחשבה מתוך דבריו של הדובר. 


              שיקוף תוכן – חזרה מילה במילה על הנאמר; שיקוף תוכן מסייע למודרך ליצור בהירות, להתבונן מחדש בדברים שאמר ולשמוע כיצד הם מהדהדים אצל האחר:

              קטע מונגש 

              שיקוף רגשות מסייע בהעלאת הממד הרגשי המקופל בדבריו של המודרך, גם אם לא הובע מפורשות (אלא באמצעות הגוף, הקול וכדומה). שיקוף רגש כרוך לעתים קרובות בפרשנות:

              קטע מונגש 

              בשיקוף עמדה / מחשבה אומרים למודרך מה הם עיקרי הרעיונות שהעלה בדקות האחרונות. הוא מסייע "לעשות סדר" ומאפשר למודרך לעצור ולהתבונן בעמדותיו ובמחשבותיו:

              קטע מונגש 

              שיקוף חוויה   – שיקוף החוויה שהמודרך חווה.

              קטע מונגש 

              שיקוף מנח גוף (תנועות) והבעות – שיקוף שנעשה לא במילים אלא בשפת הגוף של המדריך: הדהוד לשפת הגוף ולהבעות של המודרך. לעתים קרובות שיקוף כזה אינו מתוכנן, והוא נובע מהזדהות ספונטנית עם המודרך. 


              שור מסיימת את מאמרה באמירה כי "שיקוף נכון דורש הקשבה ברמה גבוהה ויכולת אמפתית טובה, ובהתאמה, ככל שהחונך יחזק את האמפתיה שבו – תתחזק יכולת השיקוף שלו." 

              נרחיב עכשיו על אמפתיה וחמלה של החונכים כלפי טעויות של מורים מתחילים. 

              ההגדרות לקוחות מתוך מאמרה של נרקיס שור "שיקוף בהדרכה אישית למנהלים חדשים" (עמ' 4-3).  


            • עבודתנו כחונכים דרך "משקפי" מיומנויות התקשורת הבינאישית 

              מרגע שנתן לנו המנהל את המינוי לתפקיד החונך אנחנו מרכיבים שלושה זוגות משקפיים:

              המורה המתחיל שהייתי 
              (חזרה בזמן)

              החונך שאני

              המורה המתחיל שאני חונך

              החלפה בין זוגות המשקפיים תאפשר לנו להתבונן על המורים המתחילים במבט אמפתי המנסה להבין את האירועים מנקודת מבטם, תוך מודעות שהם אינם דומים לנו כאשר אנחנו היינו בתחילת דרכנו. נוכח זאת, עלינו להיות קשובים לצרכיהם ולהזמינם להעלות הצעות ודרכי התמודדות המתאימות להם - ליכולותיהם, לתפיסת עולמם הערכית, החינוכית וההוראתית. ניסיוננו ושיקול דעתנו יהיו להם לעזר בבחינה ובתכנון של יישום הדרך שבחרו בה. אמפתיה היא תשתית משמעותית לעבודת החונכות והיא מאפשרת לנו לתמוך במורים המתחילים באופן המותאם והמדויק לצרכיהם. סביר להניח כי המיומנות שבחרתם להציג במשימה שבתחילת יחידה זו מקפלת בתוכה הבנה אמפתית של המורים המתחילים.
              להרחבת נקודת המבט על אמפתיה ועל יישומה צפו בסרטון שלהלן: 

              הסרטון מתאר סיטואציה שבה השועלה הייתה זקוקה בעיקר לחיבוק ולשמיעת המילים האלה: "אני יודע מה את מרגישה, זה קשה ולא פשוט". מילים אלה נוכל לומר כאשר אנחנו נזכרים בחוויות דומות שחווינו וזוכרים את תחושת הקושי, הכאב, התסכול והאכזבה.
              אחד הדברים המשמעותיים שאנחנו יכולים להעניק למורים המתחילים במצבים אלה הוא לגיטימציה לטעות (כמו שאנחנו יודעים להעניק לתלמידינו), לבטא חמלה כלפי הטעות ולהבין שזה חלק מתהליך הגדילה וההתפתחות. 

              בספר "המתנה שבחוסר השלמות" (2010) עוסקת Brene Brown בערך הרב שיש בטעויות שאנחנו עושים. (שאלה בפני עצמה היא מי מגדיר זאת כטעות ומה משמעותה של הביקורתיות העצמית שלנו). לטענתה, תהליך למידה לא יהיה חף מטעויות, ובזכותן אנחנו צומחים ולומדים. טעות נחשבת לטעות כל עוד לא לומדים ממנה! 

              חונך אמפתי יודע להתבונן על טעויות המורים המתחילים כחלק מ"שכר הלימוד" והוא מאפשר מרחב לגיטימציה לטעויות אלה ההופכות עבורם לתובנות ולמידה.


            • יוצאים לשטח

              בשיחות החונכות שימו לב למיומנויות התקשורת איתן אתם עובדים, כפי שלמדתם ביחידה זו וביחידות הקודמות.

            •  יישום מיומנויות השיקוף במפגש חונכות - יחידה 9, משימה שניה

              קראו וכתבו בבלוג שיתופי:

              1. היעזרו בתיק החונכות וכתבו שיחת חונכות בה יישמתם מיומנות שיקוף - באילו סוגי שיקוף השתמשתם?
               2. הגיבו לאירוע שתיאר אחד העמיתים בקבוצה. הציעו סוג שיקוף נוסף שאפשר להתמודד באמצעותו עם האירוע שתואר.
              3. חשבו, מה הערך של כל שיקוף שתואר על ידיכם ועל ידי עמיתיכם.
                  לאיזה כיוון יכול להוביל כל אחד מהשיקופים את השיחה בין המתמחה לחונך?

              לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג השיתופי (בלוג אותו כל משתתפי הקורס יכולים לראות)
              שמתחת לתיבה זו               👇


            • מה היה לנו?

              "מישהו לספר לו זה אחד הצרכים הבסיסיים של בני האדם." (מיילס פרנקלין)

              במהלך הקורס למדנו ושכללנו את מיומנויות התקשורת הבינאישית בתהליך החניכה. 
              התאמנו באומנות ההקשבה, בשיח מברר, במגוון דרכים לשאילת שאלות. ניסינו לראות את הדברים מנקודת מבטו 
              של המורה המתחיל (מבט אמפתי) ולזהות את צרכיו, וחיפשנו יחד איתו אחר המענה התומך והנכון ביותר עבורנו. 

              ביחידה זו התמקדנו במיומנויות תקשורת בינאישית בחניכה ועסקנו בהרחבה בשיקוף, באמפתיה ובחמלה כלפי טעויות.
              תהליך החניכה מעניק לנו הזדמנות לשכלל את מיומנויות התקשורת הבינאישית שלנו, זה מסע שאינו נגמר…

            • העשרה

              מאגר שאלות שיקוף עצמי למורה

          • צמצום הרחבה

            10 | דילמות ומתחים בעבודת החונך

            • חונכת

              דילמות ומתחים בעבודת החונך 

              מבוא 

              תפקיד החונכות והליווי מביא עמו תחושה של סיפוק, משמעות ואף שליחות.
              לצד תחושת הסיפוק אתם בוודאי חווים גם מצבים של מורכבות ולא אחת עולות דילמות עליהן עליכם לקבל החלטה - האם לפעול בדרך זו או אחרת. נושא הדילמות והמורכבות בתפקיד החונך עולה גם במחקרים על מורים חונכים:

              "המתחים התוך תפקודיים המלווים את תפקיד החונך ואת עבודתו המקצועית נובעים בין השאר מסתירות לכאורה באופי התפקיד.."

                ש"ץ-אופנהיימר בתוך "להיות מורה"

              ביחידה זו נתמקד במורכבות עבודת החונך והתמודדות עם דילמות.

              מה נלמד?

              • מהי דילמה?
              • שישה רצפי מתחים בתפקיד החונך (שץ-אופנהיימר, 2011)
              • משימה ראשונה-שיתוף בדילמות חונכות
              • תהליך התמודדות עם מתחים ודילמות
              • משימה שנייה- כיצד מתמודדים עם דילמה?  

            • דילמה - מהי?

              למושג דילמה- המשגות והגדרות שונות.

              מובאות בזאת שתי הגדרות המתאימות לעיסוק בדילמות בתחום החונכות.

              דילמה:

              "מצב שבו קיימת התנגשות בתחום הערכי, אשר מקשה על איש המקצוע לפעול בהתאם למרכיבי החובה או
              הרצון שלו. על איש המקצוע לבחור באחת מדרכי הפעולה האפשריות, על-אף שכל אחת מהן גובה מחיר יקר".               

              פרופ' אסא  כשר

              "מצב שבו אדם נדרש לבחור בין שתי אפשרויות לפחות, ששתיהן אינן רצויות לו, והבחירה פוגעת במימוש ערכים ומחויבות היקרים לליבו. ההכרעה בדילמה אתית כרוכה בהתלבטות ובבירור עצמי בדבר סדר העדיפויות של הערכים ובהשערות לגבי התוצאות הצפויות של המעשה. בבסיס כל אירוע מורכב, מצויות דילמות אתיות/מקצועיות."

               צבר בן -יהושע, נ', דושניק , ל' וביאליק, ג ' (2007). מי אני שאחליט על גורלם? דילמות אתיות של מורים. ירושלים : הוצאת ספרים ע" ש מאגנס, האוניברסיטה העברית , עמ' 1.

              למעשה, כאשר אנו חווים דילמה, אנו עומדים במצב בו כל דרך התמודדות אותה נבחר איננה אידיאלית בעינינו, אלא מהווה עבורינו את "הרע במיעוטו" ומחייבת אותנו בוויתור.

            • מורכבות ומתח בעבודת החניכה והליווי

              "המתחים התוך תפקודיים המלווים את תפקיד החונך ואת עבודתו המקצועית נובעים בין השאר מסתירות לכאורה באופי התפקיד..

              והם פרי הקונפליקטים שבין הצרכים השונים של המתמחה (פתרונות מהירים לקשיים מול יצירת תהליך של טיפול חינוכי בקשיים),ובין התפקידים השונים של החונך (הצורך לתמוך במתמחה מול חובת הערכתו את המתמחה כמורה) ובין הדרכים השונותשעליו לנקוט (פתרון מיידי או פתרון לטווח רחוק)"

              מתוך: שץ-אופנהיימר, א' (2011). מתח , קונפליקטים ומורכבות בתהליך החונכות, בתוך: להיות מורה - בנתיב הכניסה להוראה. אורנה שץ-אופנהיימר,
              דיצה משכית ושרה זילברשטרום (עורכות ). תל-אביב: מכון מופ" ת.

              שץ - אופנהיימר מתייחסת במאמרה לשישה רצפים המבטאים מתחים בעבודת החונכות:

            • משימה ראשונה: מורכבות בעבודת החונך    

              התייחסו למקורות הבאים - מאמרה של שץ-אופנהיימר (2011) ושני סרטונים על דילמות של חונכים וכתבו בבלוג השיתופי:

               מאמר, "מתח, קונפליקטים ומורכבות בתפקיד החונך",  שץ -אופנהיימר, א' (2011).  
              בתוך: להיות מורה - בנתיב הכניסה להוראה.  אורנה שץ-אופנהיימר, דיצה משכית  ושרה זילברשטרום (עורכות). 
              תל- אביב: מכון מופ"ת.

              סרטון- דילמות ומתחים בעבודת החונך

               

              סרטון- חונכת כמגשרת

                                                                                                                      

              כתבו בבלוג לאור הנקודות הבאות:

              1. בחרו אחד מהסרטונים בם צפיתם והתייחסו לדילמה שהוצגה בסרטון - מדוע בחרתם בה, איזה רצף מייצגת הדילמה?

              2.חשבו על אירוע מורכב שעורר בכם מתח במהלך תהליך החניכה, תארו אותו וציינו מה הדילמה שבבסיסו ועל איזה מהרצפים הוא ממוקם.

              3. הגיבו לאחת מהדילמות שהועלתה על ידי עמיתכם.

              לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג השיתופי (בלוג אותו כל משתתפי הקורס יכולים לראות) 
              שמתחת לתיבה זו 👇


            • אז מה עושים- איך מתמודדים עם דילמה?

              חיים בתוך דילמה- למרות הרצון שלנו לתשובה מיידית וחד משמעית של  "כן/לא", חשוב לשהות בתוך דילמה ולנסות להתבונן על המורכבות שבה - לזהות את הערכים שבבסיסה ולהתבונן על הבחירות שאנו עושים למולם.
              להלן התבוננות על דילמה המבוססת על גישת תקשורת מקרבת (מרשל רוזנברג).  פירוט רחב על המודל המוצע ניתן למצוא באתרו של רוני ויינברגר -  "תקשורת מקרבת לחיים מלאים" - http://www.nvc.co.il/6_mgmt_conflicts )

              שלושת השלבים/היבטים בהתמודדות עם דילמה:

              1. בדיקת כוונות
              2. חידוד צרכים
              3. חיפוש פתרונות

              להלן פירוט על כל אחד מהשלבים:

              1. בדיקת כוונות
              מטרת שלב זה היא לבדוק את כוונותיי שלי - זהו שלב פנימי, כזה שאני בודק עם עצמי.
              שלב זה מתבטא במספר שאלות עצמיות :
              - האם אני מכוון ל win-win אמיתי בסיטואציה הזו?     

              - עד כמה חשוב לי שגם אני וגם הזולת (המתמחה) נצא מרוויחים/ מסופקים ברמה זו או אחרת?         

               עד כמה חשוב לי לקחת בחשבון את הצרכים שלי וגם את הצרכים של האחרים?

              2. חידוד צרכים

              לאחר שעניתי על שאלות השלב הראשון, אני מנסה להבין את  הצרכים השונים המבקשים מענה של כל המעורבים בסיטואציה (מתמחה, תלמידים, מורים, מנהל/ת ועוד, וכמובן, שלי כחונך) ולתת להם  ביטוי - הכרה ולגיטימציה.  

              מטרת שלב זה - בירור וחידוד הצרכים של המשתתפים המעורבים ומתן לגיטמציה לצרכים אלה.
              בזכות שלב זה המעורבים בסיטואציה יהיו בתחושה שרואים ומבינים אותם ושאכפת לאחרים מהם ומצרכיהם. בזכות זאת, מתפתחת בהם גמישות לפתרונות, או שהם חיים יותר בשלום עם העובדה שבפתרון שנבחר לא כל צורכיהם קיבלו מענה.

              3. חיפוש פתרונות

              לאחר שחודדו הצרכים החשובים של המעורבים באירוע. ניתן לחשוב על פתרונות יצירתיים שעובדים לכולם או לפחות כאלו שמשרתים את מירב הצרכים של המעורבים. מניסיון, בחיפוש אחר פתרונות לדילמות, תמיד יש יותר מתשובה: של כן או לא.

              במאמר "דילמות אתיות בהוראה, התמודדות באמצעות הכנה מנטלית" התייחסו החוקרות לתהליך הבחירה של פתרון לדילמה:

              "המורה חייב לבחור באיזו התנהגות לנקוט כדי שהפתרון יהיה ה"ראוי ביותר" מתוך מתן הדעת למרכיבים של המקרה הספציפי, לדמויות המעורבות, לרקע לבעיה ולהשלכות העתידיות של הפתרון... המורה צריך להביא בחשבון את כל המרכיבים הללו ובזמן קצר מאוד, לפעמים מול עיני קבוצת תלמידים או הורים המתבוננים בתגובתו."  

                                                                                              ( ג'ודי גולדברג ודבורה ורדיגר, 2016, בטאון מכון מופ"ת)

              כך גם על המורה החונך לעבוד עם המתמחה, על מנת  שהמתמחה יבחר בפתרון ה"ראוי ביותר" למתמחה, לבית הספר ולמעורבים הנוספים באירוע, כל זאת כאשר אין פתרון אידיאלי.

              לו היה פתרון אחד ברור ואידיאלי הרי זו לא היתה דילמה...

              בשלב חיפוש הפתרונות ניתן להעזר בדף - התמודדות עם דילמה - חיפש פתרונות ולסייע למתמחה לזהות את הערכים/צרכים בבסיס הדלימה ומגוון הפתרונות האפשריים.

               

            • כיצד מתמודדים עם דילמה? - יחידה 10, משימה שנייה

              עד כה, העמקנו מעט במושג "דילמה" והבנו שהוא חלק בלתי נפרד מתהליך החונכות. פגשנו את רצפי הדילמות המרכזיים המעסיקים מורים חונכים והכרנו תהליך בן שלושה שלבים, המבוסס על תקשורת מקרבת ויכול לסייע בהתמודדות במצבי דילמה.

              במשימה זו הינכם מתבקשים ליישם את התהליך להתבוננות על דילמה שהוצג לעיל.

              התעמקו, בעזרת התהליך שהוצג, בדילמה שתארתם במשימה הראשונה של יחידה זו.

              כתבו בבלוג האישי

              1.  בדיקת כוונות  שלי כחונך לאור דילמה זו - מה הערכים העומדים בבסיס הדילמה ומה כוונותיי?

              2. חידוד צרכים של כל המעורבים באירוע  - בירור עצמי ועם כל השותפים (מתמחה/מורה/מנהל ועוד..)

               נסו למצוא צרכים משותפים לכם ולמתמחה ( או דמות אחרת המעורבת בדילמת החונכות שבחרתם) בתוך המורכבות והקונפליקט

              3. חיפוש פתרונות -  לאן מוביל אתכם המענה לשני השלבים הקודמים?  אילו פתרונות אפשריים מכאן?  ובאיזה מהפתרונות שני הצדדים יוצאים נשכרים - win - win?

              בשלב זה, מוזמנים להעזר בדף - התמודדות עם דילמות חיפוש פתרונות.

              ולסיום, התבוננות רפלקטיבית על תהליך התמודדותי עם דילמה:

               מה למדתי על עצמי בזכות דילמה זו?  מה למדתי על הסביבה בה אני פועל ועל המעורבים באירוע בזכות דילמה זו?

               מה אקח איתי הלאה מהתמודדות זו?

               

              לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג האישי (בלוג אותו רק אתם ומנחה הקורס יכולים לראות)

              שמתחת לתיבה זו 👇


            • אז מה היה לנו? 

              "אין בנמצא בעיה שאינה טומנת בחובה מתנה עבורך. אתה מחפש לך בעיות מכיוון שאתה זקוק למתנותיהן." 
               ריצ'ארד באך, תעתועים 

              החיים מלאים בדילמות וכל בחירה נושאת בחובה מתנה המלמדת על האדם שאנו! המורכבות שבתפקיד החונך, העיסוק בדילמות ובאתיקה המקצועית, מאפשר לכם כחונכים להתפתח מקצועית וללמוד על עצמכם. התבוננות משותפת עם המורים המתחילים על הדילמות שהם מתמודדים איתן, עוזרת להם לזהות את העקרונות והערכים המנחים אותם ומלמדת אותם על זהותם המתעצבת.


            • העשרה 

              מאמר: דילמות אתיות בהוראה

              חשבו: אילו דילמות אתיות יכולות לעלות מתוך הסרטונים?
            • התמודדות עם דילמה - חיפוש פתרונות קובץ
            • מאמר דילמות אתיות בהוראה קובץ
          • צמצום הרחבה

            11 | מיומנויות רפלקציה ותהליך הפרידה

            • חונכת

              מיומנויות רפלקציה ותהליך הפרידה 

              מבוא 

              "חשיבה רפלקטיבית היא פעילות אנושית חשובה שבה אנשים שוקלים מחדש את ניסיונם [...]" (ג'ון דיואי).
              דיואי היה מהראשונים שעסקו בתהליכי רפלקציה (התבוננות עצמית) ובחשיבותם לתהליכי הלמידה.

              דיואי טען כי עצם ההתנסות אינה מספיקה ללמידה; אלא, תהליך למידה משמעותי מחייב עיבוד והתבוננות על התנסויותינו. 
              התבוננות רפלקטיבית על ההתנסות משמעה - שקילת הנסיון, ההרהור עליו וההערכה שלו מחדש.
              רפלקציה היא מרכיב התהליך המלמד.

               

              חונכת

              ביחידה זו נסכם את ההיבטים התיאורטיים של הרפלקציה ונביט באופן רפלקטיבי,
              יחד עם המורים המתחילים, על תהליך התפתחותם המקצועית והאישית
              ועל התפתחותכם המקצועית כמורים חונכים ומלווים. שנת החונכות מגיעה לקִצהּ,
              ומתחיל תהליך הפרידה.
              בסוף היחידה מחכה לכם מתווה למפגש פרידה שתוכלו להסתייע בו.


               

              מה נלמד?

              • משימה ראשונה: מאגר טיפים שיתופי 
              • מהי רפלקציה? 
              • רפלקציה בהוראה 
              • איך להנחות נכון תהליך רפלקטיבי? 
              • יוצאים לשטח 
              • משימה שנייה: רפלקציה לאחר פעולה – על שנת החונכות

            • מאגר טיפים שיתופי - יחידה 11, משימה ראשונה

              במהלך הקורס למדנו על מגוון נושאים ואתגרים הקשורים לשנת החונכות.
              התבוננו רפלקטיבית על תהליך החונכות שחוויתם השנה ונסחו שתיים - שלוש עצות קצרות עבור החונך המתחיל.

              העלו את הצעותיכם לאגרון המונחים.

              אגרון מונחים


            • מהי רפלקציה?

              מקורו של המונח רפלקציה מלטינית ומשמעו פנייה לאחור, מבט לאחור על דברים שקרו בעבר.
              לפי זילברשטיין (1998)1, רפלקציה היא חשיבה מכוונת, רצונית ולא מקרית על אודות פעולות
              שנעשו בעבר, מתוך מטרה לשפר או לקדם אותן בעתיד.
              רפלקציה היא מיומנות הניתנת לאימון ולטיפוח. טיפוח יכולת האדם לבחון את עצמו, להעריך
              ולהבין את עצמו מתוך אחריות אישית, יושר אינטלקטואלי ויושר רוחני.
              הספירלה למטה מתארת את התהליך הרפלקטיבי – תכנון > פעולה > התבוננות > רפלקציה >
              תכנון לפעולה הבאה וחוזר חלילה, כאשר אנו כל העת צומחים ומתפתחים בתהליך זה.                 

              1זילברשטיין, מ' (1998). הוראה רפלקטיבית - הבהרה קונספטואלית לתכניות הכשרה והשתלמות מורים. בתוך זילברשטיין, מ'; בן-פרץ,
              מ' וזיו ש'. רפלקציה בהוראה: ציר מרכזי בהתפתחות מורה (עמ' 42-15). תל-אביב: מכון מופ"ת.

            • רפלקציה בהוראה

              רפלקציה בהוראה מאפשרת להפעיל שיקול דעת ובקרה על ההתנסות תוך חשיבה על אודות
              הקשר בין המטרות שהמורה הציב לעצמו לבין פעילותו. "הוראה רפלקטיבית" יכולה להתרחש
              בשלוש נקודות זמן שונות (שון Schön)2: 

              1. טרום פעולה: מתבצעת בשלב תכנון הפעולה/השיעור (שלב התכנון – ראו תרשים ספירלי).
                היא עונה על שאלות הנוגעות למניעים לפעולה, לביצוע העתידי, למענה שהפעולה תיתן על
                בעיות,                 על אתגרים, על צרכים מסוגים שונים (כגון רגשיים, חברתיים, לימודיים, ערכיים).
              2. תוך כדי פעולה: מתבצעת בשעת מעשה במהלך הוראת השיעור  (שלב הפעולה – ראו תרשים
                ספירלי). רפלקציה מסוג זה מחייבת תגובות מיידיות שאינן נשענות על חשיבה אנליטית.
                הפעולות מתבססות על ידע מקצועי שנרכש באמצעות התנסות ותרגול ודורשת מודעות של
                מבצע הפעולה.
              3. לאחר פעולה: מתבצעת לאחר מעשה/לאחר הוראת השיעור (שלב ההתבוננות – ראו תרשים
                ספירלי). רפלקציה זו מתבצעת באמצעות ניתוח של כל חלקי האירוע הגלויים והסמויים
                כאחד והתבוננות עליהם. 

              תפקידכם כחונכים הוא ליישם במפגשי החונכות עם המתמחה, את שלבי התהליך הרפלקטיבי:

              רפלקציה טרום פעולה תבוא לידי ביטוי בתכנון משותף של שיעורי המתמחה וכן מענה לשאלות
              על מטרות השיעור דרכי ההוראה למגוון תלמידים, אתגרים שהמתמחה צופה לקראת שיעור זה
              ועוד.

              רפלקציה תוך כדי פעולה - במהלך הוראת השיעור - רםלקציה זו היא תהליך מורכב עבור המורים
              המתחילים, הנמצאים בתחילת דרכם, והיא נרכשת עם הניסיון. 

              רפלקציה לאחר הפעולה - תבוא לידי ביטוי במפגש החונכות בהתבוננות על השיעור שהמתמחה
              לימד וניתן ליישמה באמצעות שאילת שאלות שיעודדו את המורים המתחילים להתבונן רפלקטיבית
              על האירועים שהתרחשו, על ההחלטות שהחליטו, על התנהלותם ועל מעשיהם וללמוד מהתנסויות
              אלה.

              שימו לב כי תהליך רפלקטיבי זה "מתכתב" עם מעגל החונכות שהוצג ביחידות הקודמות -
              הכנה - יישום - התבוננות.

              2Schon, D. A. (198-3). The reflective practitioner. New York: Basic Book

               

              2Schon, D. A. (198-3). The reflective practitioner. New York: Basic Books.

            • איך להנחות תהליך רפלקטיבי בפגישת חונכות?

              היכולת לשאול את המורים המתחילים שאלות המעודדות אותם לרפלקציה על הביצוע שלהם, היא יכולת מרכזית בתפקיד החונך.
              השיח הרפלקטיבי בין החונכים לבין המורים המתחילים מאפשר למתמחים לחקור את הידע שלהם, את יכולותיהם, את ניסיונם
              ואת ערכיהם. באמצעות שאלות יכולים החונכים לכוון את המורים המתחילים להבין את ביצועיהם.

            • רפלקציה לאחר פעולה  – על שנת החונכות - יחידה 11, משימה שנייה                                                                                                                          

              עיינו בתיק החונכות המתעד את מפגשי החונכות שחוויתם, את הצפייה בשיעורי המתמחה
              והמשובים שנתתם בעקבותיהם. 
              בחרו באחד משני סוגי הרפלקציה (טרום פעולה, לאחר פעולה) שבהם נעזרתם במהלך אחד
              ממפגשי החונכות ותארו את האירוע ואת האופן שערכתם את הרפלקציה במפגש החניכה -
              כיצד עשיתם זאת ומה השאלות ששאלתם וסייעו למתמחה להתבונן וללמוד באופן משמעותי
              מתהליכי עבודתו.

              מה למדתם על המתמחה ומה למדתם עליכם כחונכים מהתבוננות רפלקטיבית זו?

              לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג השיתופי (בלוג אותו כל משתתפי הקורס יכולים לראות)
              שמתחת לתיבה זו 👇


            • אז מה היה לנו? 

              במהלך הקורס התבוננו במבט רפלקטיבי על עבודת החניכה דרך העיניים של שלוש הדמויות: 

              - המורה המתחיל שאני הייתי

              -  החונך כפי שאני היום 

              - המורה המתחיל אותו אני חונך

              תיעוד מפגשי החונכות שקיימתם, תיעוד הצפיות בשיעורים והמשובים, אִפשרו לכם להתבונן
              על תהליך החונכות ועל התפתחותכם המקצועית כחונכים כמו גם על תהליך למידתם והתפתחותם
              של המורים המתחילים.

              "לפגוש, להכיר, לאהוב ולהיפרד – זהו הסיפור הדואב של רבים מאיתנו, של כל לב ולב." מרי קולד
              תהליך החונכות יסתיים בסוף שנת הלימודים. לאחר תהליך ההערכה המסכמת, חשוב שתקדישו זמן לתכנון תהליך הפרידה מהמתמחה ותחגגו עימו את סיום השנה והתהליך המקצועי והאישי שחווה בשנה זו.

              מצ"ב הצעה למתווה למפגש פרידה מהמתמחה.
              תהליך הפרידה