תקציר יחידת-הוראה

    • חונכת

      מיומנויות רפלקציה ותהליך הפרידה 

      מבוא 

      "חשיבה רפלקטיבית היא פעילות אנושית חשובה שבה אנשים שוקלים מחדש את ניסיונם [...]" (ג'ון דיואי).
      דיואי היה מהראשונים שעסקו בתהליכי רפלקציה (התבוננות עצמית) ובחשיבותם לתהליכי הלמידה.

      דיואי טען כי עצם ההתנסות אינה מספיקה ללמידה; אלא, תהליך למידה משמעותי מחייב עיבוד והתבוננות על התנסויותינו. 
      התבוננות רפלקטיבית על ההתנסות משמעה - שקילת הנסיון, ההרהור עליו וההערכה שלו מחדש.
      רפלקציה היא מרכיב התהליך המלמד.

       

      חונכת

      ביחידה זו נסכם את ההיבטים התיאורטיים של הרפלקציה ונביט באופן רפלקטיבי,
      יחד עם המורים המתחילים, על תהליך התפתחותם המקצועית והאישית
      ועל התפתחותכם המקצועית כמורים חונכים ומלווים. שנת החונכות מגיעה לקִצהּ,
      ומתחיל תהליך הפרידה.
      בסוף היחידה מחכה לכם מתווה למפגש פרידה שתוכלו להסתייע בו.


       

      מה נלמד?

      • משימה ראשונה: מאגר טיפים שיתופי 
      • מהי רפלקציה? 
      • רפלקציה בהוראה 
      • איך להנחות נכון תהליך רפלקטיבי? 
      • יוצאים לשטח 
      • משימה שנייה: רפלקציה לאחר פעולה – על שנת החונכות

    • מאגר טיפים שיתופי - יחידה 11, משימה ראשונה

      במהלך הקורס למדנו על מגוון נושאים ואתגרים הקשורים לשנת החונכות.
      התבוננו רפלקטיבית על תהליך החונכות שחוויתם השנה ונסחו שתיים - שלוש עצות קצרות עבור החונך המתחיל.

      העלו את הצעותיכם לאגרון המונחים.

      אגרון מונחים


    • מהי רפלקציה?

      מקורו של המונח רפלקציה מלטינית ומשמעו פנייה לאחור, מבט לאחור על דברים שקרו בעבר.
      לפי זילברשטיין (1998)1, רפלקציה היא חשיבה מכוונת, רצונית ולא מקרית על אודות פעולות
      שנעשו בעבר, מתוך מטרה לשפר או לקדם אותן בעתיד.
      רפלקציה היא מיומנות הניתנת לאימון ולטיפוח. טיפוח יכולת האדם לבחון את עצמו, להעריך
      ולהבין את עצמו מתוך אחריות אישית, יושר אינטלקטואלי ויושר רוחני.
      הספירלה למטה מתארת את התהליך הרפלקטיבי – תכנון > פעולה > התבוננות > רפלקציה >
      תכנון לפעולה הבאה וחוזר חלילה, כאשר אנו כל העת צומחים ומתפתחים בתהליך זה.  
       


      1זילברשטיין, מ' (1998). הוראה רפלקטיבית - הבהרה קונספטואלית לתכניות הכשרה והשתלמות מורים. בתוך זילברשטיין, מ'; בן-פרץ,
      מ' וזיו ש'. רפלקציה בהוראה: ציר מרכזי בהתפתחות מורה (עמ' 42-15). תל-אביב: מכון מופ"ת.

    • רפלקציה בהוראה

      רפלקציה בהוראה מאפשרת להפעיל שיקול דעת ובקרה על ההתנסות תוך חשיבה על אודות
      הקשר בין המטרות שהמורה הציב לעצמו לבין פעילותו. "הוראה רפלקטיבית" יכולה להתרחש
      בשלוש נקודות זמן שונות (שון Schön)2: 

      1. טרום פעולה: מתבצעת בשלב תכנון הפעולה/השיעור (שלב התכנון – ראו תרשים ספירלי).
        היא עונה על שאלות הנוגעות למניעים לפעולה, לביצוע העתידי, למענה שהפעולה תיתן על
        בעיות, 
        על אתגרים, על צרכים מסוגים שונים (כגון רגשיים, חברתיים, לימודיים, ערכיים).
      2. תוך כדי פעולה: מתבצעת בשעת מעשה במהלך הוראת השיעור  (שלב הפעולה – ראו תרשים
        ספירלי). רפלקציה מסוג זה מחייבת תגובות מיידיות שאינן נשענות על חשיבה אנליטית.
        הפעולות מתבססות על ידע מקצועי שנרכש באמצעות התנסות ותרגול ודורשת מודעות של
        מבצע הפעולה.
      3. לאחר פעולה: מתבצעת לאחר מעשה/לאחר הוראת השיעור (שלב ההתבוננות – ראו תרשים
        ספירלי). רפלקציה זו מתבצעת באמצעות ניתוח של כל חלקי האירוע הגלויים והסמויים
        כאחד והתבוננות עליהם. 

      תפקידכם כחונכים הוא ליישם במפגשי החונכות עם המתמחה, את שלבי התהליך הרפלקטיבי:

      רפלקציה טרום פעולה תבוא לידי ביטוי בתכנון משותף של שיעורי המתמחה וכן מענה לשאלות
      על מטרות השיעור דרכי ההוראה למגוון תלמידים, אתגרים שהמתמחה צופה לקראת שיעור זה
      ועוד.

      רפלקציה תוך כדי פעולה - במהלך הוראת השיעור - רםלקציה זו היא תהליך מורכב עבור המורים
      המתחילים, הנמצאים בתחילת דרכם, והיא נרכשת עם הניסיון. 

      רפלקציה לאחר הפעולה - תבוא לידי ביטוי במפגש החונכות בהתבוננות על השיעור שהמתמחה
      לימד וניתן ליישמה באמצעות שאילת שאלות שיעודדו את המורים המתחילים להתבונן רפלקטיבית
      על האירועים שהתרחשו, על ההחלטות שהחליטו, על התנהלותם ועל מעשיהם וללמוד מהתנסויות
      אלה.

      שימו לב כי תהליך רפלקטיבי זה "מתכתב" עם מעגל החונכות שהוצג ביחידות הקודמות -
      הכנה - יישום - התבוננות.

      2Schon, D. A. (198-3). The reflective practitioner. New York: Basic Book

       

      2Schon, D. A. (198-3). The reflective practitioner. New York: Basic Books.

    • איך להנחות תהליך רפלקטיבי בפגישת חונכות?

      היכולת לשאול את המורים המתחילים שאלות המעודדות אותם לרפלקציה על הביצוע שלהם, היא יכולת מרכזית בתפקיד החונך.
      השיח הרפלקטיבי בין החונכים לבין המורים המתחילים מאפשר למתמחים לחקור את הידע שלהם, את יכולותיהם, את ניסיונם
      ואת ערכיהם. באמצעות שאלות יכולים החונכים לכוון את המורים המתחילים להבין את ביצועיהם.

    • רפלקציה לאחר פעולה  – על שנת החונכות - יחידה 11, משימה שנייה                                                                                                                          

      עיינו בתיק החונכות המתעד את מפגשי החונכות שחוויתם, את הצפייה בשיעורי המתמחה
      והמשובים שנתתם בעקבותיהם. 
      בחרו באחד משני סוגי הרפלקציה (טרום פעולה, לאחר פעולה) שבהם נעזרתם במהלך אחד
      ממפגשי החונכות ותארו את האירוע ואת האופן שערכתם את הרפלקציה במפגש החניכה -
      כיצד עשיתם זאת ומה השאלות ששאלתם וסייעו למתמחה להתבונן וללמוד באופן משמעותי
      מתהליכי עבודתו.

      מה למדתם על המתמחה ומה למדתם עליכם כחונכים מהתבוננות רפלקטיבית זו?

      לביצוע המשימה לחצו על רכיב הבלוג השיתופי (בלוג אותו כל משתתפי הקורס יכולים לראות)
      שמתחת לתיבה זו 👇


    • אז מה היה לנו? 

      במהלך הקורס התבוננו במבט רפלקטיבי על עבודת החניכה דרך העיניים של שלוש הדמויות: 

      - המורה המתחיל שאני הייתי

      -  החונך כפי שאני היום 

      - המורה המתחיל אותו אני חונך

      תיעוד מפגשי החונכות שקיימתם, תיעוד הצפיות בשיעורים והמשובים, אִפשרו לכם להתבונן
      על תהליך החונכות ועל התפתחותכם המקצועית כחונכים כמו גם על תהליך למידתם והתפתחותם
      של המורים המתחילים.

      "לפגוש, להכיר, לאהוב ולהיפרד – זהו הסיפור הדואב של רבים מאיתנו, של כל לב ולב." מרי קולד
      תהליך החונכות יסתיים בסוף שנת הלימודים. לאחר תהליך ההערכה המסכמת, חשוב שתקדישו זמן לתכנון תהליך הפרידה מהמתמחה ותחגגו עימו את סיום השנה והתהליך המקצועי והאישי שחווה בשנה זו.

      מצ"ב הצעה למתווה למפגש פרידה מהמתמחה.

      תהליך הפרידה