שלום רב,
לאחר צפיה בסרטון ...
במבי הוא "המתמחה" צעדיו הראשונים בשטח המושלג, צעדים קטנים ... הוא כמעין נתלה בחונך שלו.
טאמפר הארנב הוא משמש כחונך אשר דוחף, מכווין אותו קדימה.
מה שניכר כי חסר לחונך -ללמד אותו את הדרך, הוא יותר דוחף אותו לעשייה מהירה מבלי לעצור לרגע! בכל זאת פעם ראשונה שהמתמחה נמצא במקום חדש ושם מתחיל התחלה חדשה.
3 דברים דומים בין הוראה לחניכה:
א) בהוראה ובחניכה- התלמידים/המתמחים נמצאים במרכז ואנו אמורים להורות ולכוון בלמידה הפדגוגית.
ב) חניכה- כל אחד מתקדם בהתאם לקצב שלו- ומגיע ליעד. גם בהוראה אני בתהליך עם הילדים להשגת יעדים אישיים וגם כחונכת אני בתהליך עם המתמחה להשגת 2-3 מטרות אותן הוא ירצה לקדם.
ג) כמחנכת אני מאוד מכילה ולא מוותרת לאף תלמיד ועל אף אחד מהם. גם בתהליך החניכה אכיל את המתמחה ולא אוותר לה ועליה.
ד) בהוראה ובחניכה אני אשמש כמודל לתלמידים ולמתמחה.
3 דברים שונים בין הוראה לחניכה:
א)המורה החונך מתווה דרך, מנחה ומציע מאפשר למתמחה אוטונומיה. בהוראה - המורה גם מתווה את הדרך אבל לא תמיד ניתנת האוטונומיה לבחור ...
ב) קיימת תשוקה והתלהבות , אתיקה מקצועית - בעבודה שלי מול המתמחה. בהוראה- מדובר בילדים /נוער אכן יש תשוקה ללמידה והתלהבות אבל הם במקום של לומדים צעירים הרוכשים ידע ואילו המתמחים הבוגרים שומרים בנוסף על אתיקה מקצועית.
ג) הוראה- אנו עוזרים בתהליך של מסע הילד לעבר היותו בוגר עצמאי עם כלים ללמידה ולאינטראקציות חברתיות. מול המתמחה- אני עוזרת בשימור ההון האנושי ומאירה את תפקידינו כמחנכים , מתוך רצון ואידאולוגיה של שליחות לחנך את הדורות הבאים.
רונית המהממת
כל פעם את מדייקת בכתיבתך ומוכיחה את מקצועיותך ואהבתך לעבודה!
אני לומדת ממה שכתבת הן מבחינה מקצועית והן מבחינת מוטיבציה שממש מורגשת בכתיבתך.
את אלופה!
כל פעם את מדייקת בכתיבתך ומוכיחה את מקצועיותך ואהבתך לעבודה!
אני לומדת ממה שכתבת הן מבחינה מקצועית והן מבחינת מוטיבציה שממש מורגשת בכתיבתך.
את אלופה!