סרט "חיוך של מונה ליזה"

סרט "חיוך של מונה ליזה"

על ידי איריס מזרחי בתאריך
מספר תגובות: 0
האתגר המקצועי שבחרתי לכתוב עליו הוא חוסר תיאום הציפיות, הכרות עם קבוצת הסטודנטיות, הכרות עם ההכנה המוקדמת של הבנות לקראת תחילת הלימודים וההתמודדות בשטח בזמן אמת. המרצה לאומנות נכנסה בחשש גדול לכיתה, ניכר בשפת גופה לאורך הסרט שינויים- פחד- הססנות-פליאה-חרדה-ביטחון.  המרצה התכוונה ללמד את החומר על פי הסליבוס "על יבש"/ עובדות אך ניכר כי התלמידות הגיעו מוכנות ושהן זכרו את כל הפרטים המדויקים על היצירות כולל נספחים. נראה כי למורה לא היה מה להוסיף להן. התלמידות הביעו זילזול במורה . המורה נתפסה בעינהם כלא מקצועית, לא מנוסה.  בהמשך הסרט שלמורה היה כבר ידע ברקע על הרכב הכיתה  וברמת הלמידה של הקבוצה היא גילתה יכולת גמישות,  לשנות את תוכנית הלימודים בהתאם להתקדמות וידע הקבוצה. התלמידות למדו להעריך את המורה.   המורה לימדה אותם להתבונן בצורה ביקורתית על יצירה. מהי יצירה בעיניהם? איך היצירה גורמת לכם להרגיש? האם הציור טוב? עודדה את התלמידות בכך שאמרה להן שלא יפחדו כי אין תשובה לא טובה.
אם הייתי המורה החונכת של המרצה הזאת הייתי מבקשת ממנה לעשות רפלקציה על השיעור ולחשוב מה היא הייתה יכולה לעשות אחרת? מה היא הייתה משנה? כיצד הניסיון הנל גרם לה להרגיש? מה היא למדה מכך על תלמידותיה ועל עצמה? 
אני חושבת שעיקר ההתייחסות שלי כחונכת היה להכיל את כל מנעד הרגשות שבסרט.