בבלוג נראית מורה שמעליה מרחפים כדורים רבים שונים
כל רגע נוחת כדור אחר והיא חייבת לתפוס אותו, אין לה בררה
זו התחושה שעלתה לי כשושחחתי עם המורה שאותה אני חונכת
היא אמרה לי בתיסכול 'חשבתי שלהיות מורה זה להכין שיעור כייפי לבוא לתלמידות מתוקות למסור ולצאת עם חיוך
לא לקחתי בחשבון, מערכים, מטלות, דיווחים, הספקים, מנהלת על הראש, חברות צוות, רכזות מקצוע, תלמידות מתקשות או מנגד מחוננות, למידה דיפרציאלית, וההורים, אוי ההורים....'
ניהלנו שיחה ארוכה ועמוקה על סינון, וסדרי עדיפיות, הסדרויות ובקיצור, איך באמת לשחק את המקצוע הזה, בשמחה, שלווה ובעיקר- חיוך
לתפוס את הכל שאף אחד לא יפול, לשחק 'תלאביבי' ועוד עם חיוך----
על ידי חוה שרה לוי בתאריך
מספר תגובות: 1
בתגובה ל: חוה שרה לוי
תשובה ל: לתפוס את הכל שאף אחד לא יפול, לשחק 'תלאביבי' ועוד עם חיוך----
על ידי נועה גבאי בתאריך
שרי, אני מתחברת ממש למה שכתבת , לפעמים אנחנו מוצאות את עצמינו בעומס, ולא יודעות עם מה ואיך להתחיל ולהמשיך....
אהבתי את הראיה החיובית שלך למצוא דרכים איך לעבור את השלב של העומס בצורה טובה ונעימה.
אהבתי את הראיה החיובית שלך למצוא דרכים איך לעבור את השלב של העומס בצורה טובה ונעימה.