1. תהליך הערכה היה לאחר תצפית שלי בגן.
נפגשנו בבית קפה, והייתה בנינו אוירה טובה. שוחחנו על הארועים שהיו בגן . שאלתי אותה איך היא הרגישה באותו הבוקר ? (זה היה באותו היום) ולהפתעתי היה לה מאוד קשה להעריך את עצמה ולעשות רפלקציה ציפיתי שזה יהיה לה קל יותר ושזה "יזרום" בצורה חלקה יותר. הרגשתי שהיא מחפשת את "האישור" לכל דבר שהיא אומרת על עצמה. דאגתי להגיד את הדברים מצד אחד ומצד שני לחזק אותה.
לאורך השיחה הערכה הרגשתי ששני זקוקה למילים טובות ומחזקות. שהיא חסרת ביטחון וכל הזמן חוזרת למה שחושבים עליה בסביבה, איזה פידבקים היא מקבלת מההורים, מהצוות, מהמפקחת . ניסיתי למקד אותה לתחושות האישיות שלה, לא בטוחה כמה זה נכון היה להשאיר את "הביקורות" מהסביבה בחוץ
היי שלי,
אני קוראת את התגובות שלכן כמה ההערכה היתה חגיגית ומרגישה מעט פספוס שעשיתי את ההערכה במפגש רגיל ולא חגיגי. נתת לי רעיון למפגש סיכום שאותו נעשה בצורה חגיגית יותר.
לגבי החוסר ביטחון והקושי להעריך את עצמה אני מאוד מזדהה. הרבה פעמים כשאנו מורים חדשים במערכת (או גננות) מול אדם ותיק אנו חוששים משיפוטיות ולכן מפחדים לומר את המילה הלא נכונה. בהתחלה היה לי ככה מול הורה שאני חונכת ולאט לאט פתחנו את הנושא והיא הבינה שאני פה בשבילה ולא חלילה מעבירה את מה שהיא אומרת הלאה כדי לפגוע בה. לכן קשה לה להיפתח ולהעריך את עצמה והיא מבקשת את האישור שלך.
רעיוןן מהמם לסיים בתחושות הטובות כדי לצאת עם טעם טוב מהסיכום.
אני קוראת את התגובות שלכן כמה ההערכה היתה חגיגית ומרגישה מעט פספוס שעשיתי את ההערכה במפגש רגיל ולא חגיגי. נתת לי רעיון למפגש סיכום שאותו נעשה בצורה חגיגית יותר.
לגבי החוסר ביטחון והקושי להעריך את עצמה אני מאוד מזדהה. הרבה פעמים כשאנו מורים חדשים במערכת (או גננות) מול אדם ותיק אנו חוששים משיפוטיות ולכן מפחדים לומר את המילה הלא נכונה. בהתחלה היה לי ככה מול הורה שאני חונכת ולאט לאט פתחנו את הנושא והיא הבינה שאני פה בשבילה ולא חלילה מעבירה את מה שהיא אומרת הלאה כדי לפגוע בה. לכן קשה לה להיפתח ולהעריך את עצמה והיא מבקשת את האישור שלך.
רעיוןן מהמם לסיים בתחושות הטובות כדי לצאת עם טעם טוב מהסיכום.