המילים מדברות בעד עצמם, אנחנו מסתובבים פה בעולם כאשר אחד הדברים שמאוד מאפיינים אותנו, כיצורי אנוש, בעלי תבונה ותודעה, זה חוסר שלמות עם עצמנו.
כל אחד מאיתנו הגיע לעולם עם תוכנה מסויימת ובתכונה יש המון מידע שחלקו ידוע לנו וחלקו לא ממש ידוע לנו, אנחנו לרוב, במידה ואנחנו מספיק ערים, מגלים אותו דרך האירועים אותם אנחנו עוברים בחיים, במידה ואנחנו לא מספיק ערים אנחנו מעמיסים את זה על הכתפיים שלנו, כמו שק שהולך איתנו ממוקם למקום. לפעמים אנחנו מרגישים הקלה ויכולת להתנועע בחופשיות ולפעמים אנחנו מרגישים את כל כובד משקלו יושב לנו על הכתפיים ודוחס אותנו מטה.
כבר הרבה שנים שהשיר הזה מלווה אותי, במילים הפשוטות העוצמתיות שלו.
יום אחד זה יקרה
בלי שנרגיש, משהו ישתנה
משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו
ולא יהיה ממה לחשוש.
וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד
זה יבוא בטוח בעצמו
כאילו היה שם תמיד
וחיכה שנבחין בו
וזה יבוא, אתה תראה
הידיים הקפוצות יתארכו
והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל
זה יבוא, כמו שהטבע רגיל
להיות שלם עם עצמו
יום אחד זה יקרה
בלי שנרגיש, משהו ישתנה
משהו יגע בנו, משהו ירגע בנו
ולא יהיה ממה לחשוש
וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד
זה יבוא בטוח בעצמו
כאילו היה שם תמיד
וחיכה שנבחין בו
וזה יבוא, אתה תראה...
וזה יבוא, אתה הרי יודע
לא הכל יטלטל אותנו
לא הכל יכה
ומה שייפתח לנו, מחכה.